זה כבר היום השלישי שהיא תקועה בבית מבלי לזוז מהמיטה. כבר
כואב לה הגב בטירוף מרוב האי תזוזה הזאת, והמוח שלה כבר מזמן
הפסיק לקלוט את התוכניות טלויזייה הצעקניות האלה שהיא צופה בהן
כבר למעלה מחמש שעות. מהופנטת לטלויזיה ומחושמלת למיטה. לא
מסוגלת לזוז.

מאז שהחבר שלה גמר איתה, היא לא מוכנה להמשיך הלאה. היא מנסה
לעשות לו ייסורי מצפון. שיחשוב שהיא לא מרגישה טוב, שהוא גרם
לה לדיכאון קשה מאוד, שייסבול קצת.
מה עובר לה בראש??!
היא בעצמה לא מבינה את ההתנהגות הזאת שלה.
איזה טקטיקה מפגרת יש לה.
ילדה תמימה?

האקס הזה שלה בינתיים הספיק להנות משני זיונים טובים ומהירים
בתקופה הזאת של השלושה ימים האחרונים. הוא מזמן שכח אותה. מחק
אותה לגמרי. עוד ביום שבו נפרד ממנה הוא שכב עם בחורה אחרת
באיזה מועדון בעל ריחות זימה חזקים.
הוא היה איתה רק בשביל הקטע. 'יש לו חברה. הוא הצליח להשיג
מישהי שווה וקשה להשגה והיה הראשון שלה.'
זהו, אחרי שהתממשה המטרה- מהו צריך להסחב עם החברה הזאת?? למה
הוא צריך מישהי שתתחיל עם הקוצ'י מוצ'י שלה??
המונח הזה של ה"נצל וזרוק" היה טבוע בו כבר מלידה.

היא שוכבת בבית, עדיין מהופנטת לטלויזיה. הראש שלה במקום אחר.
מה לא עשיתי בסדר?- היא חושבת לעצמה. אולי פגעתי בו איכשו? זאת
אשמתי?- הספקות מתחילים לצוץ ולאכול אותה.
כשהוא נפרד ממנה היא לא בכתה. גם לא אחר-כך. וגם לא אחרי
האחר-כך הזה. העיניים שלה היו יבשות לגמרי.
היא לא היתה באמת עצובה. רק פגועת אגו במצב קשה.
בפעם הזו שהוא ביקש ממנה לבוא איתו למסיבה באילת עם כל החברים
שלו והיא לא הסכימה... או אולי בגלל הפעם הזו שהוא לא הרגיש
טוב וביטל איתה את היציאה שהם תיכננו והיא התעצבנה עליו ולא
דיברה איתו יום שלם  או אולי בגלל שאז....- המוח שלה מתמלא
מחשבות שגורמות לה לשקוע בעצב.
זה לא בריא מה שאת עושה! -היא מטיפה לעצמה. את חייבת לצאת
מזה!- היא מנסה לחשוב על דברים אחרים.
הטלויזייה כבר טחנה לה מספיק את המוח, לחיצה אחת על השלט והיא
מכבה אותה. היא שולפת ספר מקוננית הספרים שניצבת מימין למיטתה.
היא פותחת את הספר ומתחילה לקרוא בתקוה שזה מה שיסיח את דעתה
ממנו.
היא נתקעת על אותה שורה כבר רבע שעה. היא קראה אותה עשרות
פעמים. לא מסוגלת להבין את מה שהיא קוראת.
היא סוגרת את הספר.
היא קמה מהמיטה סוף סוף ומתחילה לצרוח בקול הכי חזק שלה. היא
מוציאה את כל החרא שהיא מרגישה בעזרת הצרחות האלה.
היא ממשיכה לצרוח ולצרוח עד שהגרון כבר ממש כואב לה.
היא מתחילה לעווט את הגוף שלה בניסיון להקל על כאב הגב שלה.

הוא מתקשר אליה פתאום.
למה הוא מתקשר??
"עידו, למה התקשרת?? מה אתה רוצה?? אני ממש עסוקה, רונן אצלי
עכשיו" היא שיקרה בשביל לגרום לו לקנא. (האומנם?)
"תקשיבי, חמודה שלי", עידו מתחיל להמרח עליה בטלפון. אסור לה
ליפול בפח הזה. אסור לה!
היא מנתקת את הטלפון. אין לה מושג איך היה לה האומץ לעשות את
זה ומאיפה זה בא לה, אבל היא הצליחה.

עכשיו היא שוב שוקעת בדיכי שהיא עשתה משהו לא בסדר ושאולי אם
היא לא היתה עושה את זה- הם היו יכולים לחזור... הוא רצה לחזור
אולי. אולי הוא בא ללחוש לה דברי מתיקה באוזנה. שהוא אוהב אותה
ושהוא טעה כשהוא נפרד ממנה.
היא מתיישבת ליד הטלפון ומחקה שהוא יטלפן שוב.
הוא לא מטלפן.


עידו נמצא עכשיו באיזה מועדון באיזור השרון. מזיין איזה
בחורה.
עידו מכיר מועדונים בכל הארץ. הוא לוקח את הכל באיזי. בגלל זה
הולך לו כל כך טוב עם בנות.
לפני שעתיים בערך הוא התקשר לאקסית הזאת שלו.. לוקח לו קצת זמן
להזכר בשם שלה.. מור קוראים לה.
הוא התגעגע לנגיעות שלה. היא יודעת לגעת איפה שצריך.
התחשק לו לקפוץ אליה לקצת. היא בטוח היתה נותנת לו. אבל משום
מה התנתקה השיחה. לא יכול להיות שהיא ניתקה לו. הרי היא מתה
עליו! היא רק תחקה להזדמנות לחזור איליו. הוא יודע את זה...
אז במקום לזיין את מור הוא מצא זיון במועדון בשרון.
מה רע?

היא עכשיו בבית ליד הטלפון.
עדיין מחכה שהוא יתקשר שוב.