מ. יציק / נפלאות הכיבוש |
על אדמתך כי אבוא
בדלתך עצי מזוזות לנטוע
כמחזר מתרפס על הפתחים
פי יפיק לך מרגליות נוצצות
עזה תחילה תהא אהבתי
בראותי אותך רפת אונים
סרוגת כיפות דם נבערות מדעת
כנועת אש כוונות בניי הטועים
שיבולת שועל ערום אז אגיש
אתנן נמהר אל תוך פיך הרעב
להשתיקך בלעיסה מתמשכת
להזכירך כי אדמתך הגזולה
על כל תנובותיה
עתה
שלי היא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|