זה ידוע שהדרך לפתות אותי זה דרך הקיבה, מה לעשות, אני גרגרן.
כשהזמנת אותי אותו יום למסעדה הצרפתית הזו שמופיעה ב"מישלין"
לא חשבת שהאיש שישב ממולך יראה כמו שריד מביאפרה שלד מהלך,
ניסית להתעלם לרגע מהמראה, המון זמן לא התראינו, אבל זה היה
ברור לך שהשינוי שחל בי לא מבשר טובות. שתקת, התעלמת, הדחקת?
אני לא יודע מה לומר, לא נכנס לראש שלך כבר.

"מה תזמין" שאל המלצר החביב.
"פאטה כבד אווז, כמובן" אמרתי לו, "ותביא לי וודקה עם קרח"
"ואת מדמואזל?"
" אותו דבר אבל עם קאמפארי".

העיניים שלי נעצמו לרגע, אולי להרבה רגעים, המחשבות הסיעו אותי
רחוק.

מדגסקר
הנוף המשגע של המדינה הזו מטריף לי את כל החושים. היופי הטרופי
הזה מעלה אותי לסף שלא הכרתי קודם, כנראה שגן עדן זה כאן אני
אומר לעצמי.
אל תצפו שאני אהיה מדריך התיירות שלכם ליערות הגשם או לסוואנות
או שאצרף לכם תמונות של למורים או תנינים, פשוט אין סיכויים,
תיקנו ספר על מדגסקר.

אני באתי למדגסקר במטרה אחת. לצלול בשמורות הטבע שלא נהרסו
עדיין, ובעיקר לחפש שרידי מטוס שצלל למים עם מטען מעניין, מה
מעניין? גם את זה אני לא מתכוון לומר לכם. מה אתה מרים גבה?
שיתפת אותי במשהו בחיים שלך? .
כן נכון את שיתפת אותי בהמון, חלקת אותי בחייך ובחוויות שלך,
לך אני אספר אבל בייחודיות.
אני רק אומר שמצאתי את שחיפשתי, וכמו שאומרים כסף שבא בקלות
הולך בקלות. נשארתי שם כמה חודשים, מי צריך לעבוד כשיש לך
ממון. והכסף גם מעוור ומשחית, אותי הוא השחית, הפיתויים שם
עצומים, לא אמרתי לך שיש שם בחורות שהיופי שלהן מאפיל על
כולכן, אם לא אמרתי אז זה הזמן, אז בין כל הטיולים עשיתי חיים,
הרבה חיים התמסרתי עד כלות.
ואז נפלתי, לא הבנתי, נזלת, זיעה, רעדות, פריחות כאבי גרון
ופרקים ובעיקר תשישות , לא הבנתי את החולשה הזו שלא עוברת,
פתאום הייתי לבד. הלכתי לרופאים? בטח שהלכתי, אני לא מצליח
לומר לך מה הייתה האבחנה.

כשהתעוררתי מולך במסעדה המפוארת שלקחת אותי, לא ידעתי אם חלמתי
או לא.
רק אני יודע שעיני חשכו שנית כשאמרת "גם לי יש איידס".


היצירה תורחב בעתיד לספר
המחבר.