New Stage - Go To Main Page

מירב דניאלי
/
מה לכל הרוחות רציתי

רציתי להתקשר
כדי לדעת מה פיספסתי
בשנה שלא דיברנו
וככה, בטלפון
אני לא אדע
שהחיוך שלך אליי הוא מתוך נימוס
ותוכל להגיד "נחמד שהתקשרת"
ואני אחשוב שזה באמת נחמד

רציתי לבוא אתמול
כשראיתי אותך מחוץ לבית הקפה
ולומר בסתמיות
"אולי נשב בהזדמנות להשלים פערים"
אבל עד שהרגשתי מוכנה
אתה הלכת

זה כבר רגיל אצלנו,
לא?

אז לפני שאני אאבד
הזדמנות אחרונה
לשיחה
אפילו יחידה
עם אדם מקסים
שיש לי חיוך ששמור בשבילו

רציתי להגיד
שאת טיפת הכבוד האחרונה
אני מאבדת
בשביל לשמוע
מה שלומך.





רציתי ללכת לאיבוד
בפריז
כי אני מרגישה שם בבית
ולא מפחיד אותי
להיות שם לבד
או לא לדעת לאן לחזור

רציתי לפגוש אותך שם
בפריז
כי אתה, זה חלק ממני
ולא לדעת אם יש לזה סוף
או התחלה
פשוט להביט בעיניך
ולהרגיש
אבודה

רציתי ללכת לאיבוד
בים, או בנחל
ולזרום עם עצמי
או אפילו
בפריז
רק לדעת
שאני לא יודעת
ושזה בסדר
כי אני איתך





רציתי לחוש את החול
צורב בכפות רגליי
ולבכות
ולבכות

רציתי להרגיש את כפות ידיך
מטיילות על גופי
ולהתענג
על כל שניה שברחה לי

רציתי לזכור את אותה התחושה
שחמקה מבין אצבעותיי
ולבכות
ולזכור
ולדעת

רציתי לדעת
אבל לא ידעתי
מה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/9/02 7:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מירב דניאלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה