ישבנו בכיתה ב', אני נדב וסופי, ישבנו על הנדנדה בבית ספר
היסודי
התנדנדנו ודיברנו וצחקנו. היה מדהים.
אני זוכרת את זה כאילו אתמול.
צחקנו על המורים, על החברים, על החיים!
עכשיו אנחנו יושבים. אני יניר ויערי. יושבים בבריכה. רואים
כוכבים נופלים, מסתכלים וצוחקים, מביעים משאלות, מעלים
רעיונות,
מדמיינים מפנטזים. חולמים. עלינו. כשנהיה גדולים.. כשנהיה
גדולים...
יניר עבר טסט אתמול.
ופתאום כל החיים עוברים לי כמו סרט. כל העבר המצחיק והאדיר
והכואב לפעמים שהיה לי. עובר וטס ואני מרגישה אותו בקצה הלשון,
ואז מרגישה טעם חדש. טעם של עתיד. עתיד מדהים!
ואנחנו ממשיכים לדבר.. מדברים על הטיסה לקוסטה ריקה. ליערי.
ואיך שהוא יחזור ואנחנו. אנחנו!!! נבוא לאסוף אותו מהשדה
תעופה.
פשוט.. איך להגדיר את זה.. עצמאים! חופשיים!!
כמו שתמיד ישבנו וחלמנו. שנהיה אנחנו. בלי כלום. לא תלויים
בכלום!
רק אנחנו. הרוח. הדרך קדימה.
נלך שלושתינו לעבר השקיעה כמו בסרטים הקיצ'ים האמריקאים..
שלושתינו יושבים. עם האף זקוף! מתים כבר לצאת לדרך הזאתי שכבר
קצת נסללה. רואים את הקצה שלה ועדיין אסור לנו לשים את הרגל
עליה. ולהתחיל לצעוד. עוד מעט. עוד קצת. זה כ ל  כ ך קרוב!
אני פשוט המומה כל כך שזה כלכך קרוב ושאוטוטו אנחנו יוצאים
לדרך.
שלושתינו, מקל ותרמיל, והדרך.. שאין לנו מושג מה מחכה לנו שמה
ובמה ובמי נפגוש. ואיך זה יהיה. אבל זה אנחנו! כמו תמיד!
רק חופשיים.
זה כלכך מדהים. זה כלכך כיף. אני מרגישה כלכך מאושרת.!
זה גם מפחיד נורא...
כל החיים חיכיתי לרגע הזה. שאני יוכל לפרוש כנפיים ולעוף.
וכבר תכננתי הכל בפרטי פרטים מה אני יעשה כשאני יהיה חופשייה,
לאן אני ילך, אם מי, כמה למה ואיך. וכמה פעמים שיניתי את
התוכנית.. אלפי פעמים. ותמיד ידעתי שיהיה לי טוב. שאני ידע
להסתדר. אני כמו חתולה. תמיד נוחתת על הרגליים.
ופתאום.. כשזה כלכך קרוב. ואני כבר יכולה להרגיש את זה
פתאום זה כלכך מפחיד. והברכיים שלי רועדות ואני כמעט עושה פיפי
במכנסיים.
פיק ברכיים.
לא מצליחה להזיז את הרגל קדימה למסלול.
ועוד חודש יש לי טסט ועוד מעט רישיון וניסיון והחיים וקדימה
לדרך!
ו.. פחד אלוהים.. מפחיד!
אף פעם לא היה לי לאן לנחות. אבל גם לא קפצתי כל כך גבוה..
ופתאום. אני צריכה. אני חייבת. ואני כלכך רוצה! כלכך רוצה!!
וזה כלכך מפחיד..
ואני חייבת. כי שמה . אני רואה כבר. יהיה לי כלכך טוב.
שלושתינו ככה בדרך
ואנחנו תמיד. עוזרים אחד לשני. ותמיד זה אנחנו.
ובטוח נתאכזב. אחד מהשני והשני מהאחד. ויהיה טוב ויהיה רע
ונסבול ונהיה מאושרים

עוד קצת.
עוד מעט.
זה קרוב. זה בא!
=]