[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג. יעלה
/
החברות הכי טובות

רוני ואני היינו החברות הכייי טובות אי אפשר לדמיין את זה
אפילו. מכתה ב' אני ורוני פשוט התחברנו ולא נפרדנו לעולם! מכתה
ב' עד ה' למדנו יחד באותה כיתה רוני גרה רחוק מאוד ממני אבל זה
לא מנע ממנה וממני להגיע בקביעות אחת אל השנייה ואפילו להפוך
לבת בית (רוני בביתי ואני בביתה...) עד שהגיע יום שחור, אני לא
אשכח לעולם איך אני ורוני בכינו, לא רצינו לעזוב... ביום צלול
אחד אמא של רוני הודיע לה שהיא צריכה לעבור בית ספר הסבה הייתה
שאמא של רוני בהריון ועכשיו זה יותר קשה לה להסיע את רוני כל
יום מבית הספר ולבית הספר... באותו יום רוני התקשרה אליי לבשר
לי את החדשות הנוראיות. אני פשוט לא האמנתי באותו יום אמא שלי
לקחה אותי לרוני הביתה... וכשהיה צריך ללכת, כי היה כבר מאוחר,
רוני ואני לא הסכמנו! התנגדנו כל כך בתוקף שאפילו הדבקנו את
הידיים שלנו אחת לשנייה ולא הסכמנו לעזוב!  אוי כמה הייתי
משלמת, כדי לחזור לימים ההם...
במשך השנתיים שעברו כמובן ששמרנו על קשר, טלפונים, מפגשים, אבל
פחות מבעבר...
בכל אופן עברו שנתיים והנה רוני ואני נפגשות בחטיבה סופסוף
הדבר שציפינו לו מכל התגשם, אפילו שלא היינו באותה כיתה, אפילו
שרוני ואני היינו בכיתות הכי רחוקות שאפשר זה לא מנע מאתנו
להמשיך להיות חברות טובות וקרובות, שנתיים שלמות מז' עד החופש
שבין ח' לט' הכל היה מושלם חברות לתפארת... כמובן שהיו פה ושם
ריבים אבל תמיד השלמנו בסוף, כי הרי מה יכול להפריד את תמר
ורוני? מי בכלל יעז להפריד אותנו? הרי אנחנו החברות הכי
טובות...
כל זה עמד להשתנות.
זה התחיל בחופש הגדול שבין ח' לט' אני ורוני היינו הולכות כמעט
כל ערב לגן השעשועים שבקרבת ביתה, היינו יושבות שם עם ידידים,
חברים, חברות ובכללי נהנות. פעם אחת כשכבר התחיל להיות מאוחר
בקשתי מרוני שנלך כבר כי אני עייפה ומשעמם לי ואפילו התחלתי
להיות רעבה, אבל רוני בשלה: תמר עוד מעט נלך עוד כמה דקות...
כמובן שדקות היו הופכות לשעה... ושעה הופכת לשעתיים וכו' וכו'
אולי אני מגזימה אבל עכשיו במבט לאחור כך אני זוכרת את זה...
אז היינו רבות ערב ערב, כל ערב, כמעט כל החופש.
התחילה שנת הלימודים אני ורוני המשכנו להיפגש... אך זה לא היה
כמו בעבר הימים חלפו הגיע חופש חנוכה, רוני הכירה כמה נערים
והתפתח בינה לבין אחד מהם (שי) קטע. הקטע המשיך והתפתח ורוני
ושי הפכו להיות חברים.
במהלך חופש חנוכה היינו הולכות לבתים של הנערים האלה, היינו
צוחקים, (הם) שותים ומעשנים נרגילה.
היה כיף, אבל כמו בחופש הגדול אני ורוני התחלנו לריב, אני
רציתי ללכת היא רצתה להשאר ומריבים שטותיים כאלו הכל התאסף
לריב גדול במיוחד! אני לא מאשימה רק את רוני גם לי היה חלק
גדול מאוד בסיפור... בריבים מאוד קשה לי, אני לא אומרת מה שיש
לי להגיד אני נותנת לאנשים להוציא כל מה שיש להם להגיד לי
לצעוק עלי ומה שבא, אני לא כזאת... אני שומרת הכל בפנים ולא
מעזה להוציא שום דבר, עד שמגיע יום שפותחים את כל הקלפים ואז
אני מתפרצת כמו הר געש, זה מחזה לא יפה, אני מודה... אבל אין
מה לעשות זאת אני...
במהלך החופש רוני קצת גרמה לי להרגיש מוזנחת כי היא ושי כל
הזמן היו ביחד והרגשתי דיי בצד כי לא אהבתי את שי והחברים שלו
אז כבר לא רציתי לבלות אתם בערבים...
אפילו שלא רציתי לבלות אתם היית הולכת עדיין בשביל רוני בכל
זאת
היינו החברות הכי טובות בקיצור הריבים הקטנים הפכו לשגרת
יומיום ובמהלך חופשת חנוכה הגיע היום של הריב הגדול, רוני
התקשרה אליי לבקש סליחה בקשר למה שהיה בערב הקודם (בטח היה
איזה ריב קטן ושטותי...) בכל אופן בשיחה הקטנה הזאת הכל התפרץ
צעקתי עלייה כמו שלא צעקתי על מישהו מעולם...
ומאז התרחקנו... פה ושם נפגשות, בקושי שלום בבית הספר, לאבד
חברה של שבע שנים? דבר כזה פשוט לא הולך ברגל...
היו ימים שהייתי פשוט בוכה מכאב בלילות פותחת את כל המעצורים
ונותנת לדמעות לזלוג על פניי כאילו הייתי תינוקת.
ועכשיו לפני כמה ימים רוני ובת דודה שלי ישנו אצלי. אני לא
יודעת מה גרם לה כל כך להפתח אבל היא ספרה לי דברים שבחיים לא
הייתי מדמיינת. לרוני יש בעיה היא ניסתה כבר יותר מפעם לחתוך
את הוורידים. היא פשוט לא מאושרת בעולם הזה, יש לה הכל, הורים,
חברים, בריאות, כסף הכללל רוני אומרת שיש לה בעיית תלותיות,
היא לא יכולה להיות תלויה באנשים אחרים, בגלל זה היא מעדיפה
לשלוט בגורל שלה להרוג את עצמה לפני שהיא תמות בפיגוע או תדרוס
אותה מכונית.
רוני שלי, רוני היקרה שלי, כשסיפרת לי את זה בכיתי כואב לי,
אני לא אוכל לחיות בעולם הזה בלעדייך...
אני מקווה שאת יודעת את זה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מישהו מוכן
להסביר לי בבקשה
מה זה סלוגן??





בלונדה מתוסכלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/9/02 22:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג. יעלה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה