פגישה ספונטנית לגמרי
במקום הכי אחר ומרוחק
לא תיארתי לעצמי שזה מה שאני ארגיש.
אפילו את מה שאני חושבת
אני לא מצליחה לתאר במילים
כי זה כל כך לא ברור לי
וזה כל כך מעורפל.
מן קשר לא קשר
כי זה לא היה באמת רציני
השאיר בי חותם די אמיתי.
אולי ניצוץ של אהבה
שמנסה אני להשכיח אותו מליבי המתאושש.
כי אני יודעת שהכל יהיה לא ריאליסטי
אתה תפוס, המרחק הוא גדול
והמקום היה הכי אחר ומרוחק
ויכול להיות שנהיה שונים במקום אחר.
אז למה, תסביר לי
כשהיינו מדברים הרגשתי שאנחנו מכירים שנים?
ולמה כשישבנו בים וראינו את הזריחה, הרגשתי הרגשה שונה?
ולמה כל פעם שהיית בא לקראתי היו לי פרפרים?
ולמה עכשיו,שכבר חזרתי, אני מרגישה געגועים?
וממתי לעזעזל הקשר הרופף הזה התחיל להיות רציני?
לפחות לגביי...

אז עכשיו, שאנחנו כבר רחוקים אחד מהשני
אני מנסה להגיד לעצמי שכלום לא היה רציני
ומה שהיה-פשוט יותר לא יהיה...

13.8.02