רווית דהאן-יצחקי / קולנוע |
ואני נשארתי דוממת
מנסה להריץ בראש
לחפש כפתור הפעל
שיחזיר את המוח
למצב קיומי, לעקל
להבין.
והוא הלך, עם המדים
והמבט, עם העיניים
החודרות.
ואני, אני כל הזמן הזה
ניסיתי להזכר איך קראו
לשחקנית ההיא
בסרט, המתולתלת
ניסתי להזכר איך היא
הגיבה כשאמרו לה שהחבר שלה מת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|