חיפה המרוקנת עומדת מולי
מתריסה בי להפוך בה ולחפש אותך ברחובותיה

את כ ב ו ש ה
היא לוחשת לי
ושתינו יודעות זאת

אישה שמנה בעירום מלא יוצאת את הים ומתבוננת בי / אני מביכה
אותה בנוכחותי / היא מתעטפת במגבת עם ציורי צדפים / דחף לא
ברור להתכסות עולה גם בי / אני מזנקת אל המים / כשאני יוצאת
אותם היא עומדת עם גבה אלי ובידה זר פרחים / גבר זר ניגש אליה
וקונה אותם ממנה / הוא מניח אותם על חזי / ומתרחק

לא מפסיקה לחלום מאז שעזבת
אתה בועט בתוכי כמו אסיר בעל כורחו
ואני הודפת שיהוקים קולניים.
כאילו צחקתי שעות.