מ. יציק / עונה בוערת |
מכת שמש בגבעון
דום נחפזתי לעמוד
לפני מיטתך הלוקה
בנפש חרוכת קיץ
לוהט כמילת אהבה
חולנית עוד תשובי
לחיקי הרעב כתינוק
ללחך פנכת פטמתי
לזחול על ארבע
עונותיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|