מיכאל ימיני / פרפרים |
דמעה הפכה למלח,
נהר מים נהיה לאבן רטובה.
אהבתנו נהפכה הרגל מאוס,
צבע הפך לעיוורון,
חיוך הפך לקמט,
פרץ צחוק לשיגעון.
חתול הפך לפח
וכלב לעץ אלון.
ילדה יפה הפכה לפסל
ותינוק לזיכרון.
רגע הפך לנצח,
שקט למחנק,
חי נהיה לצמח
והר לבור ענק.
לא נזוז, לא נרקוד,
למנגינת תקליט ישן
יתהפך על צידו עולם
יתנער לו וישן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|