[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תום בר-גל
/
מחשבות

יום גשום בלונדון אינו דבר יוצא דופן, אפילו לא בתחילת אוגוסט.
המקומיים רגילים לזה, הבניינים, כפי הנראה, הותאמו באופן יוצא
דופן לשמש מקלט לעוברים והשבים במרכז העיר, לאנשים ההולכים
לקניות, לעבודה, או סתם להינות מאווירת העיר הבריטית הגדולה
והמפורסמת ביותר בעולם. הכניסות לפיצריות ולחנויות הבגדים נראו
כאילו הארכיטקטים ידעו במפורש, שבאותו יום גשום, מאות ואלפי
אנשים ירוצו, רטובים ומזועזעים, אל מתחת לסככות שרוחבן עד כשני
מטר, אשר נושאות בגאון את שמות אותן חנויות, ומסעדות איטלקיות.

במבט מגוף שלישי, מראה הכביש הריק והמדרכה הנקיה מהזוהמה
הגנטית המהלכת, בעוד כולה מתקבצת לצדי בניינים בקבוצות קבוצות,
אשר אין להן מכנה משותף ממשי מלבד מיקום גיאוגרפי בנקודת זמן
מסוימת, יכול להיראות מאוד סוריאליסטי. כשמתחשבים בעובדה שאותם
יצורי בשר, היוצרים וההורסים, החזקים אשר השמידו יערות בקצב,
והרגו חיות לשם השעשוע בלבד, יצורים טיפשים וחזקים עד כדי כך
שבמשך דורות על גבי דורות הרגו את עצמם, ואינם חדלים אפילו
בעידן "מתקדם" זה מההתאבדות החברתית, ניסו נואשות להתחמק מאותו
חומר, שאינם יכולים לחיות בלעדיו. הנוזל הידוע גם בסימון H20,
או, מים בעברית תקנית, נפל בחלקיקים קטנים לאדמת הבטון הקשה,
בכמויות אדירות ובמהירויות גבוהות עד כדי כך שלא ניתן להתמקד
בטיפה אחת לפני שפוגעת בקרקע. הפחד האנושי מהחומר הנוזלי הנוטף
יכול להיות מאוד משעשע, בהתחשב בעובדה שבמרחק קטן למדי במידות
גלקטיות, מאותה עיר הומת אדם ומים נופלים, הפחד מהמים נראה
אבסורדי למדי. בטריטוריה בה בני אדם רבים חיים על טיפות מים
ליום, ופרוסת לחם אחת לשלושה חודשי ירח, במקום בו אדם אחד
מרוויח פחות מחתול בית לונדוני ממוצע, לא ישמע הביטוי, באף שפה
אנושית, "חרא, יורד גשם"...
ברבות השנים, היצורים הטיפשים אף פיתחו כלים אשר יאפשרו להם
להשמר מהנוזל הנופל, בכל אשר ילכו. אותן סככות ניידות,
מתקפלות, מקושטות ומעוטרות, העובדות על העיקרון הפשוט של
מכניקה מורכבת עד כדי כך שאף סוס לא יוכל להבין ועם זאת כל ילד
בין שלוש יוכל לתפעל ולהרכיב בעצמו, אותם מגינים, מפני זעמו של
האלוהים היורק על האנושיים, נקראו בשם הלא הגיוני - מטריה...
לא רק זאת אלא שבאותה תצורה, ובשורש אחר, הצליחו בני האדם
להמציא את השמשייה הנשגבת להגנה מפני קרניים בלתי נראות
הידועות לכולם כמזיקות, אך לא מתעמולת המוצרים להגנה מהשמש
ומשטיפת המוח אשר הגיעה לרמות כאלו, שערוץ מסוים המיועד לקהל
הצעיר הצליח להחדיר לתרבות הילדים ספק סיסמה, ספק שיר, ספק
ג'ינגל, המתנגן בקלות באוזניו של כל ישראלי ממוצע, וכולל את
המילים "חכם" ו - "בשמש". צירוף המילים הללו מיד מזניקות
באנרגיות היצירתיות של האנשים את המשך הפרסומת, אך כשלבדן, ללא
פרסומת וללא טלוויזיה, חסרות כל משמעות אמיתית, וייתכן, אותו
הדבר לגבי הקרניים המזיקות.
כך, שנים מספר לאחר המצאת מגן השמש, נשטף חוף אילת בזרם שוטף
וקטלני של נשים חשופות חזה, אשר מוגנות בזכות השמשייה, אשר
עלולה בטעות להיקרא, על ידי חסרי השכלה ובורים, מטריה.
בין שאר המוצרים המטומטמים שהומצאו בעקבות זו, באו קרם ההגנה,
כובע מצחייה, מעיל גשם, ומגפיים.
אם הקורא את זאת, ישאל אדם לונדוני את דעתו על גשם, התשובה
שהיה מקבל הייתה כנראה מסתכמת ב - "זה טוב לצמחים, ונותן
שתייה, אבל אני לא רוצה את זה בגרביים שלי", באנגלית תקנית
ורבת מבטא כמובן. אמרה זו מוכיחה בבירור ומעבר לכל ספק, שחוני
המעגל היה אידיוט מושלם. איך יכול מישהו, בייחוד שהוא בן אדם,
לצפות שהמין האנושי יהיה מרוצה, אף אם מדובר בדברים שמועילים
לו בלבד.
לאורך ההיסטוריה, מאות אנשים, אישיויות, חברות, קהילות, מדינות
וכו' ניצלו והדגימו את חוסר הסיפוק האנושי מכל דבר, קטן ככל
שיהיה... אם חייו של מישהו היו מושלמים, היה אותו אדם משתגע
(במושגים יחסיים לחברה) ומנסה לגרום לעצמו סבל ואומללות או
הרגשת דיכאון כללית , על מנת שיהיה טעם לחייו, אף שאין כל סיבה
ממשית להרגשה כזו. תגובה זו היא תוצאה של חוסר רצון למושלמות
המוסתר בחיקו של המין האנושי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם בארזים נפלה
שלהבת, מה יגידו
אזובי הקיר?
אם יש להם שכל,
הם יגידו
"שמישהו יקרא
למכבי האש!
הארזים
בוערים!"

וינסנט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/8/02 16:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תום בר-גל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה