ביום שהיא נסעה נפער בי חור. אולי חור זו לא המילה הנכונה
להגדיר את זה אז אפשר גם בור.
בורחור (איך שלא תקראו לזה) גדול כזה ועמוק, שאם אצעק לתוכו אנ
אשמע את עצמי מהדהד עוד הרבה פעמים {מים..מים...מים...}.
אז זה נכון שיש משפט כזה שאומר שלכל סיר יש מכסה, אבל כנראה
שבבורות זה הולך קצת אחרת !
אני משתדל לנקות אותו מידי יום, על מנת שלא יגדלו שם כל מיני
מזיקים, באם אלו עשבים שוטים, או  , חיות מגעילות למיניהן.
בכל זאת הרי אני צריך להסתובב איתו כל היום ולא מתאים לי
שאנשים שקרובים אליי, ורואים את הבור (כי לא כל אחד יכול לראות
אותו - הוא קצת מוסתר) יעירו לי שהבור שלי מלוכלך.
הבור הזה לא נחפר במשך תקופה, אף על פי שהוא עמוק כפי שכבר
אמרתי.
זה קרה בבוקר לאחר שהיא נסעה (בהסכמתי כמובן - ואת זה אני
עדיין לא מבין). כשקמתי מבואס עד אימה והחלפתי חולצה גיליתי את
הבור.
בהתחלה, זה היה לי נורא מוזר : דבר ראשון לגלות שיש לך בור
באמצע הגוף זה לא כזה סימפטי, ובנוסף לחשוב על איך קיבינימאט
אני אסתיר אותו. זה לא שאני מסתובב בגופיות המגוככות האלה עם
החורים אבל בכל זאת יש סיכוי סביר שדרך גופיה לבנה יראו אותו.
ומה יקרה אם אני אצא עם מישהי והעניינים יתגלגלו בכיוון הנכון?
איך אני אסביר לה שיש לי בור ?! : "תשמעי זה לא בדיוק כמו שזה
נראה!"
לא נראה לי לוקח כל כך.
בשלב מאוחר יותר הבנתי כי אפשר לחיות עם זה ואולי בעוד 7
חודשים כשהיא תחזור אז הוא יסתם לבד, בדיוק כמו שהוא נפער לו.
לפעמים אני תוהה אם אפשר למצוא לו עוד שימושים כמו למשל :
לאפסן בו דברים (החדר שלי מפוצץ לגמרי,אני יכול לשים שם דברים
שימושיים במקום לסחוב איתי ארנקפאוץ'), אני יכול לשים בו מים
ולחבר קש (לעת צרה בימים החמים, אפשר לחטט בו במקום להוציא
ירוקים מהאף... ועוד אלף ואחת רעיונות...
כשמתרגלים זה כבר לא נורא בכלל. זה ממש ללכת עם ולהרגיש בלי.
בסוף כשהוא יעלם (כלעומת שבא), אני אתחיל להתגעגע אליו ואז,
הפחד הכי גדול שלי זה
                        שאני אצטרך לפעור בור בעצמי !!!