[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בד"כ אני אוהבת אתגרים. אז נסעתי לראות את העץ הכי גבוה בעולם.

כולם אמרו שאין לו סוף- לא האמנתי.
הגעתי למקום ושאלתי מקומי אם פה זה העץ הכי גבוה בעולם.
הוא הסתכל עליי במבט מלגלג והצביע על עץ הנמצא מטר ממני, רוחב
הגזע היה בערך של בית ממוצע ב-בוורלי הילס. קטן כזה, אתם
יודעים, צפוף. אמרתי למקומי תודה והתחלתי לטפס.
אחרי בערך חמישים מטרים פגשתי שתי נמלים שנמצאות על העץ כבר
חודשיים. הן באו לנופש. שאלתי אותן אם בינתיים הן נהנות
בחופשה, הן אמרו שזה קצת גבוה להן, והמקום די גדול אבל ישנם
ארבעה כיווני אוויר, ומזג האוויר מצוין.  
כבר התחלתי להרגיש תחושת רעב. שאלתי אותן אם יש להן משהו
לאכול. הן אמרו שלא, ולכן הן עוד מעט יורדות מהעץ. חודשיים
הספיקו להן.
נפנפתי לשלום והמשכתי לטפס.
עברתי מטר אחר מטר, ושום דבר הדומה למזון לא נראה בדרך.
לבסוף, לאחר מאה מטרים נוספים ראיתי רגליים של איש שטיפס לפני.

צעקתי מלמטה, והוא הביט בי מלמעלה, המצב היה לי מוכר.
עקפתי אותו מימין והבטתי עליו. הוא הביט בי בחזרה.
הוא שאל אותי אם בא לי לשתות איתו כוס קפה, "בשמחה", אמרתי
בעודי נזכרת בבטני שלא הפסיקה לקרקר. מצאנו בדרך ספסל,
התיישבנו והתחלנו לדבר. גיליתי שהוא הגיע מטעם המשטרה. מישהו
הלשין שישנה פעילות לא חוקית בגובה של השלוש מאות מטרים לערך.

שאלתי: "מהי בדיוק הפעילות הלא חוקית"?, "התערטלות בציבור"
ענה.
"או, זה יכול להיות מעניין", עניתי, ושנינו חייכנו אחד לשני.
הוא מזג לשנינו קפה חם, בשתי כוסות חד פעמיות.
אני חייבת לציין שהוא היה נאה. הזכיר לי שחקן טלוויזיה מפורסם
שלא זכרתי את שמו. הוא שאל אם באתי לעץ מטעם ארגון מסוים,
אמרתי לו שלא, שמטעם עצמי, פשוט התעניינתי לראות את העץ שנחשב
הכי גבוה בעולם וטוענים שאין לו סוף. הוא אמר שבתור שוטר, יצא
לו להגיע לגובה המכובד של ה-אלף מטרים, מכיוון שהתרחשה שם
מסיבת אלכוהול של קטינים. גיחכתי. הוא אמר שכדאי לי להגיע לשם.
הנוף עוצר נשימה.
אמרתי לו שכדאי שאני לא אעצור את הנשימה שלי אם אני רוצה
להמשיך לחיות. הוא חייך ואמר שגם הוא רוצה שאני אמשיך לחיות.
נחמד מצידו.  

כשסיימנו את הקפה המשכנו לטפס, בגובה השלוש מאות מטר נראה אדם
שהסתובב עם בד שהקיף את חלק גופו העליון בלבד. אנשים עמדו
סביבו וצעקו. ידידי השוטר התחיל להתערב, ואמר לאיש שאם הוא לא
יתלבש מייד הוא יגרום למעצרו. האיש צעק- "זוהי מדינה חופשית!
זכותי לעשות מה שאני רוצה"! ידידי השוטר לא חיכה דקה נוספת,
עצר את האיש, ומשך אותו למטה, בדרך אמר לי שלום, ונתן לי מספר
טלפון.
"תתקשרי" הוסיף, ואני חייכתי ואמרתי שלום.  המשכתי לטפס.
כשהגעתי לגובה של האלף מטרים הבטתי על נוף והייתי המומה.
לעיניי נתגלה נוף הררי בשלל צבעים, פה ושם נראו שכונות קטנות
ואנשים ומכוניות שהיו עוד יותר קטנים. אך לא באתי לפה בגלל
הנוף חשבתי לעצמי, והמשכתי לטפס. הבטן שלי כל הזמן הזכירה לי
שהיא כאן, בכל זאת, הקפה לא בדיוק הספיק לי. בערך בגובה של
האלף חמש מאות פגשתי כבשה שעמדה על קצה של ענף וצעקה- "אני
אתאבד- נמאס לי! נמאס לי"! שאלתי אותה מה קרה. היא אמרה שהיא
עוברת עכשיו התמוטטות עצבים והיא רוצה להתאבד.
"יש לך במקרה מסטיק"? שאלתי.
הכבשה ההמומה מחוסר הרגישות שלי שלפה מהכיס חבילה גדולה של
מסטיקים ונתנה לי. "אני לא אצטרך אותם יותר" הוסיפה.
שלפתי מכיסי יומן טלפונים, והבאתי לה את המספר של הפסיכולוג
שלי.
הוספתי: "לפני שאת קופצת, נסי אותו.  מקסימום, לא ימצא חן
בעינייך תחזרי לפה, תמיד תוכלי לקפוץ". "תודה" אמרה הכבשה,
וביקשה ממני חבילת המסטיקים שלה חזרה. "כפוית טובה" סיננתי
בלחש.
נפרדתי ממנה לשלום והמשכתי לטפס.  בערך באלפיים מטר כבר התחיל
להיות לי משעמם. באלפיים וחמש מאות כמעט נרדמתי. ובשלושת אלפים
החלטתי לתפוס תנומה קלה. מצאתי פונדק קטן, שילמתי על חדר ללילה
ונכנסתי. נרדמתי מיד.
בבוקר הבחנתי בידידי השוטר יושב בכניסה לפונדק ומחכה. שאלתי
אותו למי הוא מחכה, והוא אמר שלי. הוא רצה להצטרף אליי לטיפוס.

הסכמתי, ובארבעת אלפים מטרים כשכבר הכרנו אחד את השני טוב
יותר, התנשקנו. בששת אלפים מטר כבר נכנסנו לחדר בעוד פונדק
בדרך. ובשמונת אלפים התחתנו. מאז אנחנו ממשיכים לטפס ביחד,
נהנים ממזג האוויר ויודעים בבטחה, שלעץ הזה אין סוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היי, אני בן 16
ואתמול מישהו
משך לי חזק
באשך שמאל וזה
נורא כאב.
זה נורמלי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/8/02 11:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גברת אפונה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה