פעם היינו ידידים, אבל אני מעולם לא הפסקתי לחלום.
חלמתי הרבה זמן, אבל לא עשיתי דבר
כי לא הבנתי, שגם אתה חולם עלי. וחולם הרבה.
ואז ישבנו שם במרפסת, דיברנו
ואז אתה התקרבת לאט לאט, ושניינו קיבלנו את מה שחלמנו עליו כל
כך הרבה זמן.
אבל למחרת, שום דבר כבר לא חזר. הכל עבר.
הרגע, החשק, האהבה.
אבל היום, אני עוד חולמת. ושם בחלומות, אני עוד רואה אותך,
ואתה רואה אותי, ואנחנו בייחד על המרפסת, ואנחנו מתנשקים.. אבל
הפעם, אנחנו לא נפרדים, אנחנו פשוט, אני ואתה. בלי המאמן
שמסתכל מלמטה וצועק, ובלי הרכזת ששולחת אותך הבייתה הרחק ממני.
שם, אנחנו פשוט אני ואתה.
ולפעמים, אני עוד נזכרת בך, במגע העדין שלך, בעייניים המדהימות
שלך, בשפתיים הרכות שלך ובמגע האוהב שלך.
לפעמים, בחלומות, בייחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.