חושבת עלייך,תתפלאי.
כמה שתפסת לי את העין, מאחור.
החזקת את המבט, כמו ציור מסובך של דאלי,
ותהיתי שוב, אם יש חיוך בסוף.
מבט חותך חושף עיניים תכולות,
שצרובות לי עמוק באחורי הראש.
כמה חסר לי המבט שלך עכשיו,
מחייך לי מול הדימיון.
מנסה להפוך אותו למבט נוגה,
אבל חיים בולטים לך מהעיניים,
המוות עוטף את הרגשות.
תישארי חזק, הדם הקר שלך הוא היחיד שמחמם אותי,
בחושך.
28 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.