לא נותר עוד מה לומר.
את הכל כבר סיפרו לי עינייך.
עורך המתיימר להיות מושלם חשוף לפניי.
מלאכים היו צועקים עכשיו אילו יכלו לראות אותך
מדמם ברכות לתוך גופי.
זורם לאט בתוך עורקיי.
לא מרפה מחשש שארפה גם אני.
ואני חתולת רחוב שאת הדרך הבייתה שכחה.
אולי בכוונה.
אולי פשוט היה לי רע.
ולך לא אכפת מזוהמת ככל שאהיה
לא מסוגל להפסיק את עצמך מלגעת.
שניינו יודעים ששום דבר מסביב לא משנה
מאבדים את עצמינו לדעת.
חלק ממני משתגע מהזוהר שבעינייך.
חלק ממני רוצה לברוח מפניך.
יש האומרים עד כמה הם אוהבים
ויש השותקים
פשוט יודעים...