חיים וינטראוב / סברס |
ואני לא מתכוון לקישקשתא
כי עם כל הכבוד לילדות שפגה
בובה עם מחטים בקול שבור לא גירתה את הבלוטות מעולם
את כמו סברס
קוצנית
שעוקצה ניטל ממנה
עם הזמן וההרגל
את כמו סברס
מתוקה מבפנים ורכה
ונימוחה על הלשון
בין גרעין של עיקשות
לגרעין של כוח
את כמו סברס
עגולה
ומושכת
ולשוני מחכה
לרוות
מבשרך הרטוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|