הדברים הקטנים שבחיים, הם בעצם הדברים החשובים, המשמעותיים
והגדולים שבחיים. נשמע קצת מוגזם, קצת לא הגיוני והרבה מופרך,
אני יודעת, ובכל זאת, נסו להישאר איתי על קו המחשבה הזה, רק
עוד קצת. אנשים מעבירים את מרבית חייהם (במקרה הטוב, או את
כולם במקרה הרע) בציפייה לדבר הגדול הבא (שוב במקרה הטוב, כי
במקרה הרע זה הדבר הגדול הראשון). נדמה להם, כי החיים שלהם הם
קטנים, שגרתיים, ובלתי ראויים לחיים, ובגלל, שהם כל הזמן
מחפשים הרחק הרחק באופק הרחוק, כל הדברים הקטנים, החשובים,
והטובים שבחיים עוברים אותם ביעף, הם לא עוצרים ואף לא לרגע,
להריח את הוורדים, והעצוב מכל הוא שמרוב ציפייה לבאות הם לא
משכילים לדעת שהם מפספסים.

הדברים הגדולים שבחיים!!! מה הם בעצם? מישהו ראה אותם? חווה
אותם? מה נחשב לדבר גדול? האם דבר שעושה לנו טוב, לא נחשב לדבר
גדול? האם דבר שגורם לנו לצחוק לא נחשב לדבר גדול? האם דבר
שמביא לנו נחת, לא נחשב לדבר גדול? אז למה כל הדברים האלה
נלקחים כמובן מאליו, למה יש לאנשים נטייה להתייחס אליהם, כאילו
היו כאן מאז ומעולם, וכאן גם תמיד יישארו? למה אף פעם לא מתגנב
אל הלב הפחד, שאולי מרוב אי ייחס ומרוב עודף לקיחתם כמובן
מאליו, פשוט ימאס להם ויום בהיר אחד הם ייעלמו מהעולם כלעומת
שבאו.

ואז??????????

אז באמת נוכל לשבת כולנו בצוותא ולחכות לדבר הגדול הבא,
שהוא????? הלא איש איש ודבריו הגדולים שלו. לא לכולנו אותם
חלומות, לא לכולנו אותן משאלות, ולא לכולנו אותם מאוויים, אז
מה? נעשה ממוצע? הרוב קובע? אתם מסוגלים לנסות ולתאר את החיים
בלי הדברים הקטנים שבהם??? ברור שגם כאן איש איש ודבריו, אבל
מה שטוב בדברים האלה, שבניגוד לגדולים הם מוחשיים, קיימים,
משת"פים, מוכנים לרצות, והם תמיד, תמיד, תמיד זמינים, לא צריך
לחכות להם, הם תמיד מעבר לפינה, וכל אחד יכול ליהנות מהם בזמנו
החופשי, מבלי להיות תלוי באף גורם אחר, וכמו שכבר אמרתי איש
איש ודבריו.

גאוני!!! תודו. אני האמת כבר יודעת, אין, פשוט אין כמו הדברים
הקטנים בחיים, הם שווים הכל, הם עושים את ההבדלים הקטנים, הם
עוזרים להעביר את הימים הקשים ביותר, והם עושים את החיים
לנסבלים, ומה בקשר לגדולים? אתם שואלים, ובכן ככה, בינינו אני
לא ממש סגורה על זה שהם קיימים, כי בכל זאת דבר גדול של אחד
יכול בהחלט להיות דבר קטן של אחר. לכן, צריך ליהנות מהדברים
הקטנים שהחיים מספקים לנו, כאילו כל אחד מהם מינימום גודזילה,
כי אם תחכו כל הזמן לאלה הגדולים, יתכן מאוד (על גבול הוודאי)
שתמצאו עצמכם בסוף חייכם נטולי הנאות לחלוטין, וזה חבל.

- הקטע מוגש בשיתוף המועצה להגדלת הדברים הקטנים שבחיים -