New Stage - Go To Main Page

גיא ניר
/
חושך על פני תהום

אלוהים שכב על פני התהום. בפה שלו הוא יכל לטעום גם דם וגם
אבק.
"איזה אפס." אמר בוהו. "בוא, בוא תקום. נראה אותך הולך נגדי
לבד."
"עזוב שטויות, בוהו, הוא בחיים לא ירים עליך יד, החנון." אמר
תוהו, הגדול מבין הבריונים, שעמד ליד בוהו. הוא הביט באלוהים
שהסתובב ונשכב על גבו, מביט בשניהם באימה.
"לא לא, תוהו, הוא מרחם עלינו. זה העניין." צחק בוהו.
"אז הוא גם רחום וגם חנון, מה?" שניהם צחקו בקול גדול.
"היי, חברה, תחזירו לי את המחברת טוב?" ניסה אלוהים לפייס את
הבריונים.
"מה זה, זה היומן שלך או משהו? מה זה, יום ראשון, יום שני...
מה זה השטויות האלה הא?" עיין בוהו במחברת של אלוהים.
"נו די, חברה, אני כותב סיפור. תחזירו לי את זה, נו..."
"אלוהים, תקשיב, אני לא יודע מאיפה באת, אבל פה, בחושך על פי
התהום, אנחנו משחקים לפי הכללים שלי." תוהו הצביע על חזהו.
"וכל עוד יש כאן חושך ותהום, אני ובוהו אחראיים על העניינים.
ואנחנו נעשה מה שנרצה במחברת שלך."
"כן." אמר בוהו בחיוך וקרע את המחברת לשתיים. הוא פיזר את
הדפים אל התהום. שניהם צחקו, ורק אלוהים היה משותק מרוב פחד
ולא יכל להגיב. הם הסתובבו והחלו ללכת.
"יהיה לנו שבוע כיפי, נכון אלוהים?" הם צעקו לו כשהלכו. הוא
הביט בעצב בתהום ובדפים המתנודדים ברוח מטה, מטה אל תוך החושך.
הוא התיישב, דמעה אחת זולגת על פניו.
"אני שונא אותם!" הוא סינן לעצמו. ואז, רואה שנפל לידו דף ריק
מהמחברת הקרועה, הוא הוציא את העט שלו, אימץ את עיניו כדי
לראות בחשכה והחל לכתוב. "מעניין איך הם היו מסתדרים בעולם
שלי, בעולם של אור." הוא משך באפו ונאבק בדמעות.

...ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/8/02 15:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא ניר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה