אני צריכה את הנייר
לחוש בחספוס העט,
נשבר לי מן הוירטואליות
של המילים.
אני צריכה את הבד
לחוש על גופי,
אני צריכה את המגע,
את הדגדוג,
נשבר לי מן השקוף.
אני צריכה את הנודע,
שלא ארגיש בריק.
אני צריכה את הקיים,
שלא אתגעגע למה שאינו.
אני צריכה את המנגינה,
שתרומם את רוחי.
אני צריכה את הנשיקה,
שתעיר אותי משנתי.
אני צריכה את המבט,
להבין שאתה מבין.
אני צריכה את המוחשי,
את התשתית,
את הביטוי,
את האזכור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.