בכלוב מזכוכית אני שמור
רואה אותך. - נופלת לתהום
לבך נעול אליי כמבט הקר.

בחדר מעננים אני קבור
מרגיש אותך. - נובלת בעצמך
כאבך מתון עליי כשיגעון חולף.

ריח אורנים, נחלים אפורים
אטומים בקופסאות של טירוף משומר
מתיקות שחלפה, כאב עכשוי
נמצאים בלבי, בזיכרון המחר.

גבעות ארזים, דמעות אדומות
מרחים על שמיים של קיץ עייף
סוף עידן התמימות, צלקות ופצעים
חרוטים על עורי, של רגע שלם...

בכלוב מזכוכית אני מכור
זורם איתך. - מתמוטטים לחלום
ליבך פורח שוב כחיוך צורם...