בתור לקופה פתאום נזכר ששכח לקנות לה חלב , היא תמיד צריכה
חלב, ואף פעם אין לה מספיק. התור היה ארוך והוא היה כמעט
בסופו. הזקנה שלפניו כבר סיימה להעמיס את המצרכים על הפס הנע
ועכשיו רק נאנחה מהמאמץ שנדרש ממנה. הוא העריך שיש לו כדקה עד
שיגיע תורו והאגף של מוצריי החלב היה בקציו השני של המרכול.
הוא החליט לוותר והניח שתסלח לו לאחר שתראה שקנה גלידת וניל.
נשים תמיד שמחות לגלידה ובייחוד האשה הזאת, וחוץ מזה כמה גברים
יש שיודעים להבדיל בין פדים עם כנפיים לכאלה שבלי?! .
הוא קנה גם ביצים וקרואסונים וחשב שיכינו ביחד ארוחת בוקר.

היא רק התעוררה , רוח קרה מהחלון העבירה בה צמרמורת, היא קמה
וסגרה את החלון בעדינות , הטלפון צלצל אך היא פיהקה באיטיות
והחליטה להתעלם מההטרדה השולית. היא צעדה לעבר המטבח ופתחה את
המקרר , הקופסא הלבנה היתה כמעט ריקה לחלוטין, לכן פנתה לקופסא
השנייה לבדוק את תוכנה: סתם תוכנית אירוח טיפשית, היא סגרה את
המכשיר במהירות , מתנערת מהפתאטיות וההמוניות שלא היו מנת
חלקה. פתאום היא חשבה עליו,
מחשבות עליו היו מתגנבות אליה כמו פרפרים בלילה. השקט הזכיר לה
אותו- נינוח וביישן. לפעמים היתה מדמיינת שגם הוא ברגעי שעמום
ושקט חושב עליה, אך ידעה שלא כך, הוא לעולם לא יחשוב עליה כל
כך הרבה ,זה פשוט לא בטבע. השעון במטבח הרעיש בתיקתוקיו והסב
את תשומת ליבה לשעה המאוחרת , היה כבר עשר בבוקר והיא בד"כ קמה
עם ציוץ הציפורים. היא הרשתה לעצמה לקום מאוחר הבוקר משום
שידעה כי אין לה דבר לעשות. אין לה אורחים וממילא ישעמם לה רוב
היום אז עדיף שתפנק את עצמה ותקום מאוחר. מחדר השינה נשמעו
נחירות של גבר, היה להם צליל נמוך וצורם כמו של כלי נשיפה ,
היא תהתה איך לא התעוררה מהם אלא דוקא מהבריזה הקרירה. היא
ייחלה כבר שיקום וילך. היא ידעה שאין טעם שיישאר, הרי אין רגש
ביניהם, הם לא היו אוהבים ומעולם לא חלקו דבר מעבר ללילות
ספורים במיטה. היא העדיפה בית ריק מאשר לחלוק אותו עם זר שרואה
אותה לעיתים עירומה. הנחירות פסקו וקולות של שירה בקעו מחדר
האמבטיה , גם כששר קולו היה נמוך מאוד.

הוא התלבט אם להתקשר ולהגיד לה שהוא בא. היא בטח כבר ערה שעות,
חשב. פתאום חשש שמא כבר אכלה אבל נזכר שהמקרר שלה לבטח ריק,
היא לא מבשלת ולמעשה לרב היא אוכלת בחוץ. הוא החליט שיפתיע
אותה וניסה לדמיין את הבעת ההפתעה שלה. ממזמן לא עשה למענה
משהו כזה , פשוט לא היו לו זמן לאחרונה. הוא החל לחשוש שהם
מתרחקים ושמח על הבוקר הזה ועל ההזדמנות להשקיע בה. הוא הניח
את השקיות החומות במושב לידו ופנה לכיוון ביתה. הבית היה ממוקם
רק מס' רחובות מהמרכול. ברמזור פיזם שיר ישן מהרדיו וחשב עד
כמה היא אוהבת את השיר הזה.

היא עישנה סיגרייה ונהנתה משיר ישן ברדיו , הגבר הזר יצא
מהמקלחת עטוף במגבת ורודה והשאיר עקבות רטובים על רצפת הדירה.
הוא נראה מרוצה מהחיים באופן כללי והאושר שלו חדר לעצמותיה
והרעיד אותם מהיסוד. היא חשבה לעצמה שהיתה עושה הכל כדי שיפסיק
לשיר, אך לא אמרה דבר- נימוס בין זרים. מחדר המדרגות שמעה רעש
של צעדיי רגליים שנשמעו כמו צעדיו של עידו, היו לו נעליים
איטלקיות עם סולייה קשה שעשתה רעש מיוחד, הרעש תמיד הזכיר לה
את ילדותה ואת נעליי הלקה השחורות שכל כך אהבה. היא כיבתה את
הרדיו בתקווה שהגבר העירום יפסיק לשיר. גם ככה גבר עירום עטוף
במגבת ורודה זוהי תמונה עגומה מספיק, חשבה, אין צורך שישיר גם
בזיוף כה צורם. היא צדקה , הוא הפסיק לשיר, התיישב ממולה,
הזעיף פניו והדליק סיגרייה. רשרוש של מפתח ננעץ במנעול פילח
בגסות את הדממה ששררה בדירה. היא נחרדה מהמחשבה שזהו עידו
מאחורי הדלת וידעה כי לאף אחד אחר אין מפתח. הזר העירום נבהל
פחות ונשאר גם אדיש למבטה המבוהל. היא קמה במהרה והתיישבה שוב.
" מרים, תרגעי! " , סינן באפתיות, " הוא כבר בטח יודע על כל
הגברים שלך". המחשבה הזאת החרידה אותה אפילו יותר, היא שעטה
לעבר הדלת בדיוק כשזו נפתחה.

הוא הניח את השקיות והם התחבקו, מעבר לכתפה הוא ראה גבר עירום
יושב ומעשן סיגרייה, היא הרגישה את הדופק שלו גבר ותיארה לעצמה
את גודל מבוכתו. הוא קירב את שפתיו לאוזנה ולחש: " אני מצטער,
אמא, לא התכוונתי להפריע".