נפגשנו על החוף, במקום הקבוע, מפגש ג'יפאים בלילה ...
מעל המולת המנועים, הוויכוחים, הצחוקים,
מעל לעשן המנגלים ואדי הבירה...
מעל לכל היו היא והגורים שלה.

והיא, היא הייתה מאושרת, בחורה גדולת מימדים ג'יפאית ולא צעירה
מרכזת את כל תשומת הלב.
היה נעים לראות אותה מוקפת בכל כך הרבה תשומת לב, הרי זה בדיוק
מה שהיא צריכה.

גורי חתולה פרסייה מתוקים, רכים וחמודים...
היא הודיע לכולם שהפרסייה שלה המליטה שלישיה מדהימה וכל הקודם
זוכה.
מדהים היה לראות את כל הגברים הג'יפאים שהמצ'ואיזם נוזל להם
מהגרביים נדחקים כדי לזכות במגע של רגע עם כדורי הרוך
הפרוותיים.
על אף גודלה ומסכת הקשיחות הרגילה שלה יכולת ממש לראות את ליבה
מתרחב מבפנים ואת האהבה נשפכת מסביב..

השעה אחרי 2 בלילה, רצה הביתה לבשר לפרסייה שותפתה לחיים
כי כל גוריה נמצאים בבית מבטחים.

שקט,... לא יללות, לא ליקוקים רק שקט...
זעה קרה, מתחת לספה, במקלחת, במיטה, שקט...
רצה למטה, מחפשת, מיואשת, שקט, רק שקט...

מתחברת לפורום, שם כל חבריה, שם כל חייה, ועכשיו גם כל
גוריה...
וכותבת בדמעות את כאבה,

על המדרכה שוכבת הפרסייה, ללא תנועה, קפצה מהחלון ונהרגה.

אחרי 2 בלילה, בחורה גדולה, בוכה... לבדה....

ואני,
אני שמכיר אותה מבפנים,
ניסיתי לתת לה יללה אחת אחרונה,
להפוך את הבכי, לתווים.
ואם הצלחתי, את זה אתם יודעים ...