[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאור דגן
/
אלוהים?!

ובלילה ההוא יצאתי לעננים ,
עליתי למרום וטיילתי בשבילים ,
הכל היה רגוע מזג אוויר אביבי שרר באחוזת האלוהים , ציפורים
צייצו ילדים צחקו אווירה קסומה הייתה. יכולת לחוש בקלות
שהשכינה שורה במקום זה .
"מה הולך כאן ?" שאלתי עובר אורח בפליאה , "אתה חדש כאן ? "
הוא שאל בחזרה. "אני לא יודע , הגעתי כרגע ואני בכלל לא יודע
לאן הגעתי...." "כאן זה עולם המתים , אחרי שגומרים שם למטה
עולים לכאן !" הוא ענה בפשטות , והמשיך בדרכו .
"תודה" אמרתי בעודי עומד נדהם ולא מבין מה אני עושה במקום זה.
המשכתי בדרכי וראיתי דמות של מלאך עוברת לידי , כן אני בטוח
שזה היה מלאך!  , היו לו כנפיים וגלימה לבנה ובעצם אפילו תג
שכתוב עליו "גבריאל" .
ניגשתי איליו ואמרתי לו "שלום !"  , "שלום ידידי" ענה כנגדי.
"במה אוכל לעזור לך ?" שאל ,
לפתע הבנתי קלטתי מה הולך שם ואז...  באותו הרגע כל רגשותיי
גאו בקרבי - זרם חלף בגופי , לא הייתי מודע למה שקורה לי ,
וצעקתי "מה הולך כאן ? " , "מה הולך שם ?" והצבעתי לכיוון
העולם " הכל משחק ?" , "הכל ?" , "אנחנו החיילים והגורל הוא
הקוביות ? ".
"כן , ילדי " המלאך ענה ברוגע שהפתיע אותי מאוד , "הכל משחק".
"ומי קובע את הכללים , מי בכלל המציא את המשחק הארור הזה !?",
שאלתי. "אלוהים !" הוא ענה. "ומה אנחנו אמורים לעשות שם
בעולם?! " "מה המטרה שלנו בכלל ?" שאלתי בתדהמה.
"אתם אמורים לחיות , להיות אתם להיות בני אדם...."
"זה המשחק הכי גרוע שראיתי בחיים שלי" עניתי בכאב
"אלוהים משחק בנו , הגורל מהתל בנו..."
"אבל , לעזאזל! יש לנו רגשות! , כואב לנו , רע לנו , נכון
ולפעמים אמנם גם נעים לנו , אבל יש לנו רגשות אנחנו בני אדם!!!
צעקתי בכאב.
"תראה אני לא זה שהמצאתי את המשחק הזה " הוא  ענה לי כתגובה.
"אבל אתה אפילו אמרת שנחמד שם למטה לפעמים...." , "תסתכל על
החצי כוס המלאה...." הוא הוסיף.
"אז איך אתה מסביר את זה ...." , המשכתי  "ש... הכל מעוות שם
הם הורגים אחד את השני -בני האדם הם שונאים אחד את השני , תראה
מה קורה שם...." , "ואפילו אם הם לא עושים את זה , אז זה קורה-

אנשים נהרגים , ילדים מתים , אמהות ואבות מתאבלים על בניהם -
כולם בוכים , כולם בוכים...."
"אני רוצה לשאול את אלוהים" , "בבקשה תסדר לי איתו פגישה...."
התחננתי.
"ילדי אני לא יכול" הוא ענה. "בבקשה , בבקשה" הוספתי בתחינה.
"אלוהים איננו" הוסיף לבסוף המלאך.
"מה?!" , "מה זאת אומרת איננו ?" שאלתי בפליאה.
"אלוהים נטש את העולם....." הוא ענה.
"מתי?" שאלתי. "לפני 680 שנה" הוא ענה.
"למה הוא נטש" שאלתי. "איבד שליטה , הרגיש שהוא לא שולט על מה
שהולך שם , אז הוא נטש..." ענה המלאך.
"אבל אל תדאג כאן הכל בשליטה אלוהים השאיר לנו ירושה...."
הוסיף בקריצה.
"אנחנו המלאכים  דואגים כאן לכולם..." הוסיף.
"ועד מתי המשחק שלמטה ימשך ? " שאלתי .
"לנצח" המלאך ענה בכאב " לנצח..."
                                                       
סוף!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידעתם:
קלטת של שישים
דקות פחות טובה
מקלטת של תשעים
דקות



טמבל מוודא שאתם
מודעים לסוגייה
מהותית זו


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/9/02 13:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאור דגן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה