לבנה כשלג בליל ירח,
מתחת הינומה.
כהרף המריאה,
אל עבר רקיע,
את החופש חיפשה.
חיוך ירח,
התפרש אצלה כהסכמה,
כיוון אותה ליער תרח,
שם תמצא מסתור מבאי השמחה.
תחת עץ אלון עתיק,
שכבר ראה כאלה בימיו,
נשכבה מותשת ומיד נרדמה.
בבוקר העירה זריחת החמה
וקולות שחרית בבית כנסת בשכונה.
היום היא מתמסרת,
ולא יכולה לחשוב על כלום,
חוץ מבריחה מתחת לחופה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.