(מילה במילה מתוך עבודת הגמר בפילוסופיה)

"Why are we here? What's life all about? Is god really real?
Or is there some doubt?
Well tonight, we are going to sort it all out. For tonight
it's the meaning of life!
What's the point of all this Hoax? Is it the chicken and the
egg time?
Are we just yolks?
Or perhaps we're just one of god's little jokes - Well, Ca
C'est The meaning of life!
Is life just a game where we make up the rules, while we're
searching for something to say? Or are we just simply
spiraling coils, of self-replicating DNA?
In this life, what is our fate? Is there a heaven and hell?
Do we reincarnate?
Is mankind evolving, or is it too late? Well tonight -
here's the meaning of life!
For millions, this life is a sad vale of tears, sitting
around with really nothing to say,
while the scientists say, we're just simply spiraling coils
of self-replicating DNA!
So just why? Why are we here? And just what, what what what
do we fear? Well ce soir, for a change, it will all be made
clear.
For this is the meaning of life! C'est le sens de la vie!
This is The Meaning of Life!"      

"Monty Python - Meaning of life"


האדם, החירות ומשמעות החיים, אם בכלל...


מגיש:
אמיר עצמון, י"ב 3
עירוני א'




מבוא

הקדמה : משמעות המשמעות (מבולבלים כבר?)

  בבסיס המסמך הבא, עומדת שאלה שספק אם אינה משותפת לכל המין
האנושי. אני חושב שכל אחד עצר את עצמו פעם משגרת היום-יום ותהה
"מה לעזאזל אני עושה פה?" או בניסוח עדין יותר - "מה המשמעות
של כל זה?"
 
  רבים וטובים כבר עסקו בנושא הזה, של משמעות החיים.
פילוסופים, אנשי דת ורוח, הוגי דעות למיניהם שחלקם אף מחלקים
עלונים בקרנות רחוב. וכל אחד מציע הסבר שונה, או תשובה שונה,
ואנחנו, האנשים הפשוטים, יכולים לבחור את המתאים לנו - בין אם
זו ישות אלוהית נשגבת המכוונת את מעשינו ומעניקה להם משמעות,
או אם הכאוס שולט בעולם ועלינו למצוא את מקומנו בכוחות עצמנו.
אך על מנת שנוכל להבין את התשובות לעומקן, אנו צריכים להבין
קודם את השאלה.
  כאשר אנו תוהים על משמעות של משהו - מושג, מילה, רעיון -
אנו בעצם מנסים לפענח מה עומד מאחוריו, מה פירושו או מה הכוונה
שלו. למשל, כשאנו אומרים "אפור" אנחנו מתכוונים לצבע שנוצר
מערבוב של שחור ולבן  - זו משמעות המילה אפור. אך כאשר נכנסים
לתחום הקיום האנושי, קישור פשוט בין המילה לאובייקט אותו היא
מתארת אינו מספיק, יש משהו מעבר לכך.
  במקרים כאלו נכנס מושג הכוונה, או התכלית. הכוונה, היא משהו
שקיים מעבר למצב עצמו (במקרה זה, החיים עצמם), משהו שמוקנה לו
על ידי כוח חיצוני ומעניק לו משמעות בתוך מסגרת מסוימת. כפי
שמשמעותו של מבצע צבאי מוגדרת ע"י הגנרל המפקד עליו ואנשי הצבא
שהגו אותו.
  בתהייה על משמעות החיים, אין אנו מחפשים את ההגדרה המילונית
של המונח "חיים" (שהיא, דרך אגב: "הזמן שאדם או כל יצור חי על
הארץ") אנו מחפשים משהו מעבר לכך. חיפושים אלו מתבטאים בשני
מישורים: החיפוש אחר משמעות לאובייקט או לסיטואציה מסוימים
בתוך מסגרת החיים שלנו (למשל: ערך מוסרי), והחיפוש אחר משמעות
לחיים עצמם, בתוך מסגרת שהיא מעבר להם וכוללת אותם (למשל:
תכלית, משמעות ערכית לחיים).

 

  בעבודה זו, אבקש להראות כיצד באים לידי ביטוי המישורים
הנ"ל, בתפיסות של ההוגים. אמנם, על מנת למצוא משמעות במישור
השני, חייבים אנו להניח את קיומו של משהו שהוא מעבר לקיום
האנושי - ישות עליונה, כוחות קוסמיים או מיסטיים למיניהם -
שיעניקו משמעות לחיינו לפי כוונותיהם במסגרת גדולה יותר. יש
כאן בעייתיות. משום שמתוך הנחה זו נובע חיפוש אינסופי אחר
הישות או הכוח שעליונים על הקודמים ומעניקים להם משמעות וכן
הלאה. בנוסף לכך, אפשר לטעון שמאחר שגורמים אלו קיימים מעבר
למסגרות הקיום האנושי, אין ביכולתנו -בני האנוש- להבין אותם
לחלוטין. לכן, התעסקות במישור זה, שקולה לאמבות המנסות להאזין
לרדיו, הן אמנם קולטות את התנודות, אך אין הן מבינות לא את
פירושן ולא את כוונתן. אך חשוב מכל, וזו הסיבה העיקרית בגללה
אני נמנע מהמישור הנשגב כביכול, היא שאין לנו כבני אדם שום
השפעה או בחירה בנוגע למשמעות חיינו במישור הזה - היא נקבעת,
לכאורה, בלי שום פעולה מצדנו ואין אנו יכולים לשנות אותה. זו
משמעות מרוחקת ומנותקת מההוויה שלנו, זו משמעותינו ככלי משחק
במשחק שאת כלליו לא נוכל להבין לעולם.
  אינני מאמין שמשמעות שנכפתה על אדם מגורם חיצוני יכולה
להיות רלוונטית ואותנטית בשבילו. אני בתור בן אדם, מעריך הרבה
יותר את המשמעות הפנימית של חיי ושל כל אדם בפני עצמו. משמעות
זו, שקיימת מתוקף היותנו וניזונה ומאמונתנו בערכים שונים
ומאתנו כבני אדם חושבים ויוצרים.

זו המשמעות אליה מתייחס ז'אן פול סארטר בהגדרתו את האדם כחירות
לבחור וליצור את חייו שלו וליצוק לתוכם את המשמעות. זו המשמעות
עליה כתב ויקטור פרנקל את תורת הלוגותרפיה שלו - התרפיה דרך
משמעות. זו המשמעות שכל אחד מאתנו מעניק לאובייקטים, מצבים
ואנשים בחייו.  
בתורותיהם של שני הוגים אלו אעסוק בעבודה.

  ז'אן פול סארטר, הוא פילוסוף צרפתי המשתייך לזרם
האקזיסטנציאליזם. הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית כשמה, עוסקת
בקיומו של האדם ודנה בבעיות הקונקרטיות של הקיום האנושי.
סארטר, בתורתו המוצגת בספר "הישות והאין", בוחן את התודעה
האנושית ומושג החירות ומנתח אותם מבחינה פנומנולוגית. הנחת
היסוד שלו היא שלאדם חירות בלתי מוגבלת בעזרתה עליו "לבחור את
עצמו". כלומר, מהותם של בני האדם נקבעת לפי בחירותיהם החופשיות
ולכל אדם יש את האחריות ליצור את עולמו האישי ואת עצמו. בתורתו
הוא מציג את האדם כישות שמהותה האין - ישות שבהתהוותה ומחוסר
השלמות שבהתהוות זו, נובעת החירות המוחלטת.
האקזיסטנציאליזם של סארטר, ניתן לחלוקה עפ"י שינויים בתפיסתו
שהתרחשו לאורך השנים, שינויים אלו מהווים לעיתים סתירה לכתביו
הקודמים וסארטר עצמו אינו מכיר בסתירה או בשינויים. לכן,
אתייחס בעבודתי לכתביו הראשונים, ולא אעסוק בכתביו המאוחרים,
כדי למנוע סתירות וחוסר עקביות.
 
   
  ויקטור פרנקל הנו פסיכולוג ניצול שואה אשר ניסח תורה
פסיכולוגית בשם "לוגותרפיה", הבנויה על שאיפת האדם למשמעות
בחייו. הוא מנסח השקפת עולם אופטימית על טבע האדם ותורתו יוצאת
נגד התפיסות הרדוקציוניסטיות והביהייביוריסטיות המקובלות
הטוענות שהאדם אינו אלא קובץ מנגנונים פסיכולוגיים וביולוגיים,
וטוען לטובת הרצון החופשי ורוח האדם. הלוגותרפיה באה להתמודד
עם תופעות כמו "ריק קיומי" ו- "תסכול קיומי" הנובעות מתחושת של
חוסר משמעות בחיים ומובילות בין השאר לדיכאון, נוירוזה ואף
התאבדות, ולסייע לבני אדם למצוא משמעות בחייהם ולהגשים את
עצמם. בספרו
"The Unheard Cry For Meaning"  הוא מבסס את תפיסת האדם
והחירות שלו ודן בחיוניות המשמעות לחיי האדם.
  תפיסה זו מושתתת על עקרונות הפסיכולוגיה המקובלת (זו של
פרויד, אדלר, והפסיכולוגיה ההתנהגותית) אך בתוספת הממד האנושי
או ה"נואוגני" כפי שמכנה אותו פרנקל. ממד זה כולל את אותם
ממדים ביולוגיים ופסיכולוגיים שעסקו בהם קודמיו, אך מכיל בנוסף
אליהם את רוח האדם, הווייתו וחירותו העומדים מעל לגורמים
הביולוגיים והפסיכולוגיים השונים ובעצם נוקטים לגביהם עמדה,
ללא כניעה להשפעות דטרמיניסטיות מצדם.  


  עבודה זו סובבת סביב נושא החירות, כחיוני למשמעות החיים.
שני ההוגים הנ"ל, עוסקים במהות האדם כחופשי, כגורם מנחה למציאת
משמעות בחיים. מתוך תפיסה שחירות האדם אינה ניתנת לשלילה ורק
הוא עצמו יכול להעניק, דרך מעשים ואמונות, משמעות לחייו. למרות
השוני בין סארטר השייך לתחום הפילוסופיה ופרנקל בפסיכולוגיה,
האם ניתן למצוא הקבלה ביניהם, בתפיסת האדם שלהם ובהשלכותיה?
  בכוונתי לסקור את הניתוח הפנומנולוגי של סארטר את מהות האדם
כחירות ואת תפיסת האדם של פרנקל בתוך תורתו תוך השוואה והקבלה
של שתי התפיסות האדם והמסקנות הנובעות מהן בקשר למשמעות חייו.

  הפרק הראשון יעסוק בתורה הקיומית שפיתח סארטר ויבחן את מושג
האדם ומושג החירות, החיוני לפי סארטר לקיום האדם כסובייקט.
הפרק מתחלק לכמה חלקים:
החלק הראשון- בו יוצג מושג הסובייקט, האדם, על פי סארטר,
הכולל בתוכו גם את החירות והאבסורד. אני רואה בניתוח זה תערובת
של בניית טרמינולוגיה וקישור למושגי המשמעות.  
החלק השני - בו יובהר מושג החירות, על מובניו, השלכותיו
וסיבוכיו השונים.
החלק השלישי - בו נעסוק במסקנות הניתוח הסארטרי את האדם
וחירותו.

הפרק השני יעסוק בתורת הלוגותרפיה של פרנקל, עפ"י ספרו "הזעקה
הלא נשמעת למשמעות" (בתרגום חופשי). בפרק זה אערוך השוואה בין
האדם והחירות אצל סארטר ובין תפיסתם אצל פרנקל. פרק זה יבחן
כמו כן את השאיפה למשמעות שעומדת בבסיס תפיסת האדם של פרנקל,
וכיצד שאיפה חורגת מההשוואה ומביאה למסקנות אחרות.

--> המשך יבוא!