שלום.
אני לא חושב שיש לי מקום אחר להשאיר משהו כזה, לכן אני בוחר
לכתוב זאת כאן.
אני צריך את העזרה שלכם של כולכם.
אני צריך אותה בדיוק דמו שאתם צריכים אותי.
אנחנו חיים בעולם נהדר ומזוויעה בה במידה. אנחנו , כמבוגרים או
אנחנו בעתיד כמבוגרים קורעים את התחת שלו עד 12 שעות של עבודה,
אנחנו צריכים בין 6 ל 9 שעות שינה, מה שמשאיר לנו בערך 4 שעות
לעצמנו. מתוכם לחלקכם שעה עובדת על הדרך לעבודה וחזרה, לא לדבר
על זמן התארגנות בבוקר. מה שלבסוף משאיר לכם  עם כשעתיים,
שאותם אתם צריכים לחלק לעצמכם, לאישה, לחברים ולילדים.
אני רוצה לחיות טוב, אני רוצה גם ליהנות, אני רוצה ליהנות
מפרות התרבות שלנו. אני רוצה את כל העוגה.
זו בעיה דיי קשה. אני יושב עכשיו מול המחשב שלי, מנסה לפתור
אותה, לחשוב על דרכים לחיות כמו שצריך. עכשיו נתקעתי. אני משאר
שאוכל להגות עוד כמה אפשריות, אבל אני בטוח שאתם תוכלו לעזור
לי.  
אני נורא אשמח עם יש לכם רעיון, או עם סתם מחשבה, עד כמה שהיא
מטורפת, עם תוכלו להשאיר לי אותה כתגובה. אני מקווה לקחת את כל
התגובות ולנסות לבנות מהם רעיון.
לכל בעיה יש פתרון. השאלה היא מתיי מוצאים אותו.

בהמשך השארתי את הרעיונות שלי,  מחשבות לא יותר, אבל אולי רק
אולי עם תסכימו לנסות נצליח למצוא פתרון. זו אפשרות ואין לכם
מה להפסיד חוץ מעוד זמן, שהיא מתבזבז על משהו אחר.






קראתי כי התרבות שלנו היא התרבות העובדת הכי קשה בכדי לשרוד.
אני גם חושב כך, שמעתי את אבא שלי מדבר על כלכלה. הכלכלה שלנו,
של המשפחה שלי. אני לא רוצה חיים קשים, אני לא רוצה לחיות כל
החיים בחובות, לעבוד קשה כל כך. לבזבז את החיים שלי.
להרבה אנשים ישנה אפשרות של לחיות טוב, מבחינה כספית, הכוונה.
אחרים בוחרים להנות מהחיים שלהם, וכך הם מעבירים את הזמן
בהנאה, וחיים לא טוב מבחינה כללית. מעט מאוד עובדים בעבודה שבה
הם רואים אפשרות להנות מהחיים. הרוב סובלים.  מה הפתרון, מה
אפשר לעשות?
מחשבות:
1. מחשבה ראשונה שעולה בראשי היא לדאוג כי רובוטים יעשו את כל
העבודה עבורנו. עם הם יהיו במפעלים מייצרים את הדברים. מכוניות
ממחושבות המביאות את המוצרים לחניות, חניות ממוחשבות המסדרות
את המוצרים בתוכם, ואנו רק באים ולוקחים את מה שאנו רוצים.  אך
נשאר שם פער של עורי דין, חוקים וכדומה. דברים הדורשים מאיתנו
לחיות במצב של חדירה מתמדת לפרטיות שלנו. כך שעם ישנה בעיה
יכולים פשוט לעלות את הסירטון של המעשה והלחליט מי אשם ומי לא.
או אולי לבנות טכנולוגיה המאפשרת לנו לפשפש במוחו של אדם
ולראות עם הוא אשם או לא.
כמו כן נשארת הבעיה של מה שמיחד את המין האנושי. מקוריות. עם
הכל היה נשלט ע"י מכונות. מי היה ממציא מכשיר חדש. מכונית טובה
יותר. מי היה כותב ספרים , מחזות, מכין סרטים. מי היה כותב את
העיתון.
ומה איתנו. אנו חיים בתוך עולם חסר סיפוקים, משום שחלק מהסיפוק
היום יומי שלנו הוא העבודה. ועם העבודה אינה הסיפוק, היא הגבול
הדק שמונע מאיתנו להתאבד. פתאום היינו מוצאים את עצמנו עם כל
הזמן שבעולם. נשואים אולי לאישה שאנו לא מסוגלים לחיות איתה כל
הזמן, ילדים מיציקים( לא שאני אומר שכל המצבים  הם כאלו, זה רק
חלק מהם).
2. אשרות אחרת היא זמן. המצרך היקר ביותר בעולם קיום. הזמן
אוזל מהר. יש לנו רק 24 שעות ביממה , ובהם לא מספיקים לנו. אנו
ישנים בן 6 ל 9 שעות עובדים עד 12 שעות ואז מבלים מעט מאוד עם
עצמנו ועם המשפחה שלנו.
לא ניתן ליצור זמן, זה לא הכיוון, אבל אולי ניתן לשנות תפיסה
נורא יסודית בתפיסה האנושית המודרנית. TIME IS MONY אותה תפיסה
היא שגורמת לכולנו לעבוד כל כך קשה, היא זו אשר  בגללה בתרבות
שלנו עשתה את הקפיצות המדהימות הטכנולוגיות האלו במאה האחרונה,
בעשור האחרון, בשנה האחרונה. אבל אולי זו לא הדרך הנכונה.
מה עם, וזו רק מחשבה תאורתית. מה עם היינו שוברים את הקצב.
היינו אומרים,  בואו ונחייה יותר ונתקדם פחות. היינו עובדים
חצי מהזמן בעבודה. הכל היה נמשך יותר זמן , נגרר. היינו צריכים
לפעמים לחקות שמוצר מסויים יגיע לחנות. משפטים היו נמשכים יותר
זמן, תיקונים בבית היו לוקחים חיותר זמן, אבל כולנו היינו
מרוויחים זמן. זמן להיות עם עצמו, עם המשפחה שלנו. במקרה כזה
ישנה בחירה וישנו מחיר. אין זמן ויש עבודה והכנסה. יש זמן והכל
קורה יותר לאט ואנו צריכים ללמוד לחיות כך.( תסימו לב כי בעבר
לדברים ומצרכים לקח הרבה יותר זמן להגיע, והם שרדו והפכו להיות
אנחנו.)
אני דיי בטוח שאפשרות כזו לא תתקבל ע"י אף אדם, כי אפילו אני
לא רוצה לחקות הרבה זמן, אז מה עושים?


מה עם משלבים בין שתי האפשריות. מאכלסים רובוטים במקומות רבים,
ושוברים את העבודה, כך העבודה תתפצל , אך הנמוצרים עדיין יגיעו
בזמן ( רובוטשמתקן את הבית, מסיע מזון, מוכר וכו'...). אבל עם
ישנם עדיין אנשים שעובדים יש עדיין כסף. ועם ישנו כסף האנשים
שלא עובדים לא יקבלו אותו, ואם אין כסף אף אחד לא ירצה לעבוד
בחינם. מכאן שאולי הפתרון הוא לבטל את הכסף ולתת תמלוגים מסוג
שונה. אבל מה?
בית? מכונית? אוכל? ומה עם מוצרים שאני רוצה לפנק את עצמי
בהם?
אני לא חושב שאנשים יסקימו לעבור לסגנון חיים פשוט יותר, אשר
מאפשר לנו יותר זמן לביזבוז, אבל אנחנו חייבים למצוא פתרון.
אני לא חושב שכל אדם עד שקיעת ההיסטוריה ירצה לעבוד כמו חמור(
ממש כמו בבדיחה עם החמור, הכלב ועוד משהו והאדם)
לכל בעיה יש פתרון.
השאלה היא מתי מוצאים אותה.
אני רוצה למצוא אותה כבר עכשיו, אני רוצה שבשונות הבגרותשלי
אני אוכל להנות מהחיים, בלי להיות עבד של התרבות בה אני חיי,
ועדיין לזכות לכל ההטבות שהתרבות הזו נותת לנו.
אני רוצה את כל העוגה.
ישנן רק שתי עבודות.
צייד גידול ילדים
כל השאר הומצאו לאורך ההיסטוריה. לא ניתן לומר שלא צריך אותן,
כי הו מהוות חלק מהחיים האלו אשר למדתי להנות מהם. מה הפתרון?
מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה
הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה
הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה
הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה הפתרון? מה
הפתרון?


להקטין שעות עבודה, להגדיל משכורת ולעלות מכירים?