[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אונו מומנטו
/
יום שמיני

נמרוד התעורר יום אחד, כמו כל יום ראשון אחר, זה היה אחרי יום
שבת שבילה כמו תמיד עם חברים, הוא חזר הביתה בשעה סבירה לפנות
בוקר.
הוא קם, התלבש, סידר את התיק לבית-ספר, אמר שלום לכולם וירד
במדרגות.
בדרך הוא הבחין ששלא כמו כרגיל, אין עיתון בבוקר ליד המדרגות,
וכך לכל הדירות בבניין, ונמרוד היה מהראשונים שמתעוררים בשעה
כה מוקדמת לשעת מינוס.
הוא יצא מהבניין ונתגלה לו משהו מוזר, שלא הצליח להבין את
משמעותו; אף מכונית לא נסעה בכבישים, במרכז העיר בה הוא גר, אף
אדם ברחובות, אורות הרמזורים היו כל אדום, והרוח לא נשבה.
שום צליל, אף קול, וגם הכלבים והחתולים לא נבחו ולא יללו.
נמרוד חשב אולי זה יום חג, אבל זה לא יכול להסביר את הכל,
וחיכה כמה דקות, בתקווה לראות משהו זז.
כשהתייאש התיישב על המדרכה, חיכה וחיכה שהיום יעבור, וכך, עד
שעות הצהריים המאוחרות ישב, וחשב, ולא ראה אדם וחיה, והרוח לא
נשבה.
הוא חזר לביתו, ונכנס בשקט לחדרה של אחותו הקטנה, היא ישנה,
וכך גם אביו ואימו, הוא ניסה להעיר את בני משפחתו אבל נוכך
לדעת ששום דבר לא עזר, וכך, צעק, וצעק חזק יותר, הוא אפילו החל
להכות את בני משפחתו וגם זה לא הועיל.
נמרוד החליט להדליק את הטלוויזיה, אולי לנסות להבין שם מה
קורה.
שום דבר לא שודר, רק התמונה שאומרת ש "השידורים ימשכו ביום
ראשון בשעה 6."
אבל נמרוד חשב שזה היה כעת יום ראשון, הרי - אתמול היה יום
שבת.
נמרוד רק נבהל עוד יותר ולא הבין, אם כך איזה יום היום?

ביום שאחרי, אחרי שנמרוד חזר למיטתו לישון, הוא התעורר באותה
שעה מוקדמת, זכר הכל מאותו יום שלפני וידע שחלום זה לא היה.
הוא הלך מייד לסלון והדליק את הטלוויזיה, בה שודרה מהדורת
חדשות של 6 בבוקר, הוא ניגש לחלון וראה את העיר החייה, את אנשי
העסקים מהלכים ברחובות, והעיר נכנסת ל rush-hour של יום ראשון
בבוקר.
אכן זה יום ראשון חשב נמרוד, והחל לא לחשוב על היום הקודם, וכך
עבר לו עוד שבוע, ולקראת סיומו של יום שבת, נמרוד חשב שזה לא
יחזור על עצמו, האנומלייה של אותו יום מוזר לא תשוב הוא חשב.
ונפל למיטה וחלם חלומות נעימים וסיוטים כאחד, שאותם בכל מקרה
לא יזכור כשיתעורר.
הוא הכין את התיק לבית-ספר, ירד במדרגות, ונוכח לדעת כי אין
עיתונים ליד המדרגות ככרגיל, וכשיצא מהבניין לא שמע וראה נפש
חיה.
והרוח לא נשבה.
היה זה יום שמיני הבין נמרוד, הוא שמע עליו בעבר, אבל לא ידע
שהוא באמת קיים, ורק בשבילו?
נמרוד התחיל בניסויים - מהשעמום וחוסר מעש. הוא זרק אבן על
המדרכה בחוץ, ולא קרה כלום, לא נסדקה או נשברה, אך גם לא נשמע
קול חבטה, לא אף קול בכלל.
הוא הלך לחנות סמוכה, לקח את האבן הנ"ל,  וזרק אותה על חלון
הראווה של החנות, החלון לא נשבר, אבל נראה כאילו הוא נשבר אבל
עדיין עומד, חלקיו שבורים אבל כאילו מודבקים.
הוא חזר לביתו ופתח את הדלת לחדר של אחותו, שאותו הוא לא אהב
במיוחד, למעשה הוא שנא אותה, הוא החל לנסות להעיר אותה,
ומשנכשל בניסיונותיו, הוא הרים אותה בידיו והפילה לריצפה, והיא
נפלה כמו סלע ולא זזה, כשהיתה בידיו שם לב לכך שאין לה חום
גוף, לשום דבר למעשה לא היה חום או קר, זה פשוט היה. הוא נשף
באוויר והאוויר לא זז, ולנשימתו לא הייתה חום, ולא לחות.
הוא הדליק את הטלוויזיה וחשב אם כך, מאיפה מגיע החשמל, זה לא
הטריד את נמרוד יותר מדי, והדליק את המאוורר, שפעל ונמרוד עמד
מולו אך לא ברגיש ברוח, האוויר עמד, ולא זז.
נמרוד העביר את השבועות שלו רק בהמתנה אובססיווית ליום שמיני,
והזניח לחלוטין את חייו ואת החברה בשאר הימים.
הניסויים התמידים שלו כבר ייגעו אותו ושיעממו אותו, ובימי
שמיני כבר הפסיק לנסות ללמוד את חוקי הפיסיקה של היום שבין
השבועות, אם הם קיימים.
הוא החל לחשוב בצורה אנוכית, וגנב חפצים יקרי ערך, וכסף, והוא
לא נתגלה לעולם, השוטרים הגיעו לצלילי האזעקות רק ביום ראשון,
והמצלמות הנסתרות רק הקליטו 7 ימים בשבוע.
נמרוד הקדיש את חייו ליום שמיני, חי משבוע לשבוע רק בשבילו.
ניתק מגע עם גל אחד וכל דבר, ולבסוף הכסף והחפצים ששדד כבר לא
העסיקו אותו.
הוא החל לעסוק במעשים רעים יותר, והחל להרוג את אלו שלא אהב,
וגם משעמום, והחל זומם תכניות לגבי אותן בנות שרחש להן רגשות
מסוגים שונים, הן בכל מקרה לא ידעו את מה שעשה חשב לעצמו.
משהבין את אשר עשה, נמרוד ניסה לכפר על מעשיו במעשים טובים
ומועילים לאנושות; כמו להעלים חגורות נפץ מהשטחים, והריגתם של
טרוריסטים, הסגרת פושעים ועוד.
החברה שמה לב לשיגעונו של נמרוד, אחרי שניתק מגע עם משפחתו, חי
במקום לא ידוע ובחיי מותרות ללא עבודה קבוע, החליטו הרשויות
לשים אותו בבית משוגעים, שבו, נמרוד היה תקוע במשך כל חייב בין
השבועות ללא מעש, והלך והשתגע, עד שאיבד לחלוטין את דעתו.
לבסוף הלך לו לעלמו נמרוד כועס וחסק עשתונות, המשיכו לחיות
האנשים, ללא יודעין, ליום שבין השבועות







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ועיניי לאה
רכות..."








(מתוך דו"ח
הנתיחה שלאחר
המוות)


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/8/02 16:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אונו מומנטו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה