"חצי בנאדם" הם קראו לו, ולפעמים גם "מוטי וחצי".
לא שהיה להם משהו אישי נגדו, הוא פשוט לא גמר שום דבר, סיים
הכל באמצע.
זה היה כ"כ מעצבן אותי, פעם אפילו כמעט הורדתי לו אגרוף, אבל
הוא עצר אותי באמצע.
אף פעם לא הבנתי למה הוא עושה את זה וגם לא שאלתי. זה התחיל
בזה שהוא היה מדבר לפעמים רק בחצאי משפטים, כך שאנשים היו
צריכים לנחש את החצי השני של המשפט כדי לא לגרום לו להרגיש לא
בנוח. זה המשיך בזה שבבית ספר הוא היה ממלא רק חצי מבחן,
בשיעורים מסכם חצי מהחומר, הקלמר שלו היה מלא בחצאי עפרונות
וחצאי מחקים שהיה מוצא או גונב ואפילו בדרך הביתה מבית הספר
הוא היה הולך את חצי הדרך ולוקח אוטובוס מהחצי השני.
שגדל היה רואה רק מחצית של המשחק כדורגל, מזמין מנה פלאפל
וזורק את החצי השני ומעשן חצי "נובלס".
הוא תמיד הזמין פיצה עם חצי זיתים, ואפילו היה גומר עם כל
הבנות אחרי חצי שנה ובמיטה אחרי חצי דקה, הוא היה ממלא חצי
טופס טוטו- ותמיד זוכה.
אני ומוטי היינו ביחד ביסודי, באותה כיתה בתיכון ובאותו גדוד
בצופים, אפילו בצבא היינו באותה יחידה, יחידה 0.5, תותחנים.
ועכשיו, עכשיו אנחנו לומדים תקשורת באוניברסיטת ב"ש- ביחד.
אולי בגלל זה מוטי הוא החבר הכי טוב שלי, כמו אח בשבילי, חצי
אח.
מוצאי שבת בלילה, ה-10/7  לפני שנה, שמונה חודשים ויומיים,אבל
מי סופר, היה עוד ערב שגרתי בשבילי. ישבתי על הספה במין חצי
ישיבה חצי שכיבה וראיתי טלויזיה חצי ישן, לא היה משהו מיוחד
בטלויזיה, הסרט עם ואן-דאם נגמר לפני חצי שעה, אז ראיתי ערוץ
האופנה.
דפיקה חזקה ומפתיעה על הדלת העירה אותי. לגמתי עוד שלוק מהבירה
ואת החצי שנשאר זרקתי לפח, קמתי מהספה באיטיות והלכתי בחוסר
רצון לדלת. מוטי עמד שם מזיע כולו ומתנשף.
הכנסתי אותו לדירה ומזגתי לו חצי כוס מים, מוטי נתן שלוק
והחזיר לי את הכוס. הוא אמר שהוא חייב לספר לי משהו. הבטתי
עליו בחצי מבט סקרנות וחצי מבט פליאה על השעה המאוחרת (1 וחצי
בלילה).
"אני מקשיב" אמרתי בלית ברירה, רק שיסיים ויתן לי לישון, חשבתי
לעצמי.
בקיצור, הוא מספר לי איך בדיוק לפני כמה דקות הוא חזר עם שרית
מהפאב, ואיך בכניסה לבניין שלה היא אמרה לו שהיא לא רוצה לראות
אותו יותר בחיים, בגלל החצי זיון, ושהוא לא מרגש אותה יותר
ועוד בולשיט.
"איך היא אומרת דבר כזה על החבר הכי טוב שלי?", אמרתי בצחוק,
צחקנו. הוא הסתכל עלי במבט הזדוני שלו, זה עם החצי חיוך. "אז
אל תשאל מה עשיתי לכלבה", הוא אומר לי. אז לא שאלתי והלכתי
לישון.