מעיין כץ / אדם וחווה |
משב רוח מעביר צמרמורת בגופי
כמו מגע אצבעותיך
קול הציפורים הרך מזכיר לי את שירתך
הן שרות לי סרנדות
הסרנדות שלך
אני נזכרת במגע שפתיך על גופי
סוחף אותי אל עולמות אחרים
עולמות שבהם זה רק אתה ואני
האוויר עומד, והריח המדהים של פרחי הלילך
מעיר זכרונות ממך
הם היו רדומים במוחי העצוב
העומד מלכת בנשיקתך
כמו דימעה שקפאה
זה היית רק אתה ואני, אני ואתה
אתה אדם אני חווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|