New Stage - Go To Main Page

מורן עדן
/
האיש והצל

את תשימי מעיל,
תיק
וכובע...

תספרי לו על סיבוב של שעתיים אולי קצת יותר,
והוא לא ישאל יותר מדי שאלות, כי הוא אף פעם לא היה מהשואלים.
את תשקי לו בלחי, הוא יגיד שהוא אוהב,
את רק תחייכי...

אחר כך תצאי,
תרדי במדרגות של הקומה השנייה שלך, בית יפה בנית לך גברת.
תעבירי את עצמך בדלת היציאה, לשנייה תתלבטי באיזה רכב לנסוע,
תכנסי לאחת מהן, כסא אורטפדי, חיים בריאים.
שער אוטומטי ייפתח אלייך מלכשעצמו, ורגע לפני,
ירוץ אלייך הילד שלך, כי אמא שכחה להגיד לו שלום.
ככה זה,
שיוצאים בגניבה, לא תמיד יוצאים נכון...

תכווני את לאונרד במערכת,
כי הבריטון שלו עושה לך שקט בראש ועוזר לך לחשוב,
תדליקי סיגרית מור ארוכה, תעשני.
שאיפות ונשיפות עמוקות ...
תשוטי בעיר, תגנבי את הצהוב, תעברי באדום,
יש איזה סיפוק בללכת על הקצה, בלבדוק היכן נמצא הגבול...
לא פעם חשבת שנמאס לך לחיות בצל,
שאולי היית מוותרת על הקירות הגדולים שלך, אך את לא יודעת אם
טוב הדבר או לא,
ואולי קשה כך, בלא להיות אתה, ואולי עוד יותר בלהיות אתה.

נהג עצבני יצפור לך כי התמהמת  בירוק,
יקטע לך את זרם המחשבה,
זה מה שקורה לאנשים בעיר, הופכים עצבניים.
הוא בטח גם קלל אבל את לא שמעת, או התעלמת או לא רצית לשמוע,
או שהבריטון של לאונרד עזר לך לא לשמוע.
את תמשיכי בנסיעה, תכבי את המור ותדליקי נוספת,
הבריטון ימשיך לשיר לך שיר על אשה שרצתה חיים קצת אחרים,
בכיכר את תפני שמאלה.

לא פעם הגעת אליי נסערת, ואמרת שהגיע העת,
"צריך כוח לעזוב אך עוד יותר כוח להשאר" ,דמעת ,
כמה שותקות היו המילים שלך.

עוד שני רחובות את תקחי שמאלה ומיד אחר כך תמצאי בקלות חנייה,
תגלי שיש לי אור בחלון
ותדלגי מעלה במדרגות במקצב עקבים מתרגש...
לא תהיינה נקישות בדלת, גם לא צלצול פעמון,
הדלת תחכה לך פתוחה.
את תבואי בפתח, לא תגידי שלום, אבל עינייך יגידו,
תחבקי חזק, ולא תגידי דבר.

לא פעם חשבתי כמה מילים יש בשתיקות שלך, כמה אהבה יש במילים של
השתיקות שלך.
אותן שתיקות שבהן הייתי מובל, שוב ושוב ברוך אל החדר,
בלי לחלץ לך פקק מבקבוק, בלי לנגן לך שום שיר,
בלי לכבות את האור בלי להדליק לך שום נר
בלי להודות על היותך.
שאיפות ונשיפות, נשיפות ושאיפות...  של אהבה.

שעון ביולוגי יאיץ בך.
ללא מילים את תגידי, שיש לך גם ילד, ואת צריכה לנחות אל
החיים.
את תשימי מעיל תיק וכובע , תגידי שאת אוהבת, אני אחייך...

אחר כך תצאי, תעבירי את עצמך בדלת היציאה.
תרדי לאט במדרגות, תכנסי אל הרכב, כסא אורטפדי, חיים בריאים.
תכווני את לאונרד במערכת, כי הבריטון שלו עושה לך שקט בראש
ועוזר לך לחשוב,
תדליקי סיגרית מור ארוכה, תעשני.
תשוטי בעיר, תגנבי את הצהוב, תעברי באדום,
איזה סיפוק זה ללכת על הקצה,
וכמה שנמאס לך לחיות בצל.

שער אוטומטי ייפתח מלכשעצמו לחוזרת  שיצאה בגניבה.
ילד שאמא שכחה להגיד לו שלום, כבר מזמן ישן.
בעל שלא שואל שאלות לא ישאל שאלות כי הוא לא מהאנשים ששואלים.
הוא יבהה בטלוויזיה...,
לא ישים לב שחוזרת שיצאה בגניבה, חזרה לבית עם הקירות
הגדולים.

היא הולכת לישון עכשיו...,
בצד שלה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/8/02 20:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן עדן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה