חוזר מהעבודה די מאוחר  אחרי סיבוב אצל אחותי כדי לבקר את
הילדים המקסימים שלה
( זוג תיאומים מהשמיים .. ) . בסביבות השעה 7 וחצי נכנס בדלת
.. החתולה קופצת עלי והבית הריק מקבל אותי בקרבו .

מחליף את בגדי היום , נכנס לנעלי הבית , מכין משהו לאכול
ופתאום מרגיש את העייפות .. מתכרבל בכורסא ומדליק טלוויזיה ,
שוקע בעוד ערב מול המסך .. של הטלוויזיה , של המחשב ..

הכול נראה שקט כזה .. אתה ניגש למרפסת פותח את החלון ונותן
לנוף המדהים הנשקף ממנו לעטוף אותך ..עם כוס שתייה ביד אתה
פתאום נזכר בהיא מהעבודה שאתה כל כך רוצה ויודע שעשית הכול כדי
להרוס כל אפשרות שיצא מזה משהו , שהיא כל כך רחוקה ממך למרות
שאתה יושב חדר לידה .
אתה מהרהר ביום העבודה , בחיים , במצב הביטחוני הלא קל ...

ואז פתאום הטלפון מצלצל ... "דני מה שלומך זה אבי " , "מה קורה
, מה נשמע , איך העבודה .. " . אתה איתו ולא איתו .. חבר טוב
שהכרת בעבודה הקודמת ושבינתיים הספיק למצוא את בחירת ליבו ,
להקים משפחה ולגדל ילד נפלא. אתה עייף מעמל היום אבל שמח שיש
חברים טובים שאפשר לדבר איתם .

השיחה ביניכם קולחת מדברים על העבודה , על המשפחה שלו , על
הפוליטיקה .. שני חברים טובים בשני מצבים שונים של החיים .. זה
שכבר מצא וזה שעוד מחפש ...

ואז פתאום זה יוצא לו תשמע "לכרמלה יש דודה שהבת דודה של הבת
שלה בחורה מאוד נחמדה .. מה אכפת לך לנסות ??"
אני נושך שפתיים ויודע .. הנה שוב הסיפור חוזר על עצמו ..
שתיקה ואז "אבי אתה יודע מה תביא את המספר .. אגב אתה יודע מה
היא עושה בחיים ?? מה הגובה שלה.. " מנסה לחקור , להוציא קצת
מידע מוקדם ..
"האמת שאני לא יודע .. זו כרמלה שאמרה לי להתקשר .. " ואז אני
קצת מגחך ואומר לעצמי חחח ... מסכנים הנשואים בימינו איזה ג4וב
נותנים להם ..

כותב את המספר על פתק , את השם ... ואומר תודה . הטלפון מתנתק
ואני חוזר לשגרת הערב שלי שהופרה ולא תהיה כמקודם .  הלב קצת
מתרגש ... אני מחזיק ביד את המספר מנסה בדמיוני לחשוב על אותה
אחת ...

אתה זורק את המספר על השולחן חושב לעצמך .. מחר נרים את הטלפון
, נתקשר.
טלפון לאדם זר , מישהו שאתה לא מכיר ... זה לא קל לחשוב על זה
ולפעמים אתה אומר לעצמך .. לעזאזל אני אולי נחשב המין החזק אבל
דווקא פה .. אני רחוק מלהיות חזק ..

אתה הולך לישון ... למחרת יש יום עבודה חדש .. שוב להתמודד עם
העובדה שאתה האחרון שנשארת רווק בכל המדור .. ושכולם מחילים
ללחוץ ולנסות להכיר לך את כל הקרובות שלהם שכבר בנות קרוב ל 38
אבל הן מקסימות.. אתה נהיה המאסף ..רק לפני חודש אחרונת
הרווקות נישאה ואתה שישבת שם בחתונה עם כולם ושמחת ורקדת ..
נשארת לבד .

נמאס לך מהסימפטיה שרק גורמת לך להרגיש יותר עצוב ואתה מנסה
לחפש דרכים  להימלט ממנה אבל אין .. זה עוטף אותך בכל מקום ..
סוגר אותך כמו קונכייה שלא נותנת לך לנשום ..

כמובן שבמשך היום אתה חושב על הטלפון שקיבלת ביום שלפני ..
ואתה דוחה את המחשבה לערב .. איזו הקלה .. בערב נשבור את הראש
.. אתה שוב פוגש בפרוזדור את אותה אחת .. שוב השתיקות והאמת
שבמבט לתוך עיניה אתה מבין שזה אבוד .. ואתה ממשיך הלאה והפתק
בכיסך ...

הערב יורד , שעות העבודה נגמרו .. אתה יוצא אל השחור של הלילה
.. נבלע בתוכו ובתוך המכונית בדרך הביתה .. משאיר את כולם
מאחור .. את העבודה , את הבחורה ההיא , את כל הצרות שקשורות
במקום האפור חסר החיים הזה .

הדילמה מתחילה .. מתי להתקשר ?? יתר מוקדם ?? יותר מאוחר ??
אתה מתחיל להתרגש .. אתה עובר שוב אצל אחותך .. נותן לזמן
לעבור ..

חוזר הביתה ..אותו ריטואל .. ההתרגשות רק גוברת .. אתה לא שם
לב .. או שבכוונה נותן לזמן לעבור .. אופס כבר 10 .. מאוחר
מידי .. לא חשוב יש מחר ..

ככה עוברים כמה ימים ואפילו שבוע .. ואז במכה של "אמיצות"
שנוחתת עליך אתה מחליט לעשות את הצעד .. תוך כדי החיוג אתה
מהרהר על מה היא חושבת .. כבר שבוע מצפה לטלפון ואתה ..
מתמהמה.. נו טוב אני מסביר לעצמי יש כאלו שעושים הכול באיזי
..

הטלפון מצלצל .. אתה בשיא ההתרגשות , כולך רועד .. מתפלל שלא
תענה .. ככה לפחות אפשר לדחות למחר .. אחרי כמה צלצולים מורמת
השפופרת .. "הלו " נשי , קול דקיק ... עכשיו צריך להגיד משהו
.. אבל לעזאזל מה .. אתה כבר כל כך הרבה שנים בסיפור ועדיין לא
למדת איך ומה לומר .. כל פעם מתרגש מחדש ..

"הלו" אומר הקול הנשי הדקיק מעבר לקו ... "שלום שמי דני נעים
מאוד" אני פולט לתוך השפופרת ואז שקט כזה .. המתנה .. ואני
ממשיך כולי מתרגש ורועד "קיבלתי את הטלפון שלך מ.. " וכאן אתה
עוצר וחושב .. להסגיר את האשמים ?? האים היא מכירה אותם בכלל
שהרי זה סיפור שרשרת .. ואז אתה לוחש לשפופרת "מכרים משותפים"
...

ואז שוב שתיקה קצרה , אני נע באי נוחות בכורסא הנוחה דווקא ..
מקווה בליבי שתגיד משהו .. שתוציא אותי מהשתיקה ..שתשבור
ראשונה את הקרח .. הקר כל כך , בסופו של דבר מנסה להוציא משהו
נחמד .. להראות את חוש ההומור שיש בתוכי , להפשיר את הרגשת
הקוטב שמקוננת בי .. מקווה שתאהב אותו .. להפתעתי יש גיחוכים
ויש צחקוקים .. הקוטב הופך בין רגע למדינה לחוף בים התיכון ..

תוך כדי השיחה אני נזכר בכל העצות של המומחים .."עדיף לדבר כמה
פעמים לפני שנפגשים" .. על מה יש לדבר בטלפון כל כך הרבה ??
אני חושב .. והאמת שמה שיותר מעניין זה לקבוע כבר את תאריך
הפגישה ולנתק את השיחה , הפחד שבאיזשהו מקום לא יהיה לי יותר
מה להגיד ממריץ אותי , בינתיים אני ממשיך לאבד חמצן בקצב של
צוללת שטובעת במצולות ומלאכיה נחנקים אחד אחד ..

אחרי כמה דקות של שיחה והיכרויות סקרניות משני הצדדים .. אתה
דווקא די מרוצה .. יש תחילתה של כימיה , השיחה עברה בשלום ..
יש תאריך ויש שעה .. מחרתיים בתשע בערב תעבור אצלה לאסוף אותה
מתחת לבית .. תתקשר היא כבר תצא אליך ..

עברת את המבחן הראשון .. אתה לוקח חמצן , הרבה חמצן .. הצוללת
נחלצה ועלתה על פני המים..  השפופרת מורדת .. השיחה נסתיימה
ואתה שכמעט והכחלת .. מקבל שוב צבע ורדרד .. רץ לסלולארי שלך
מכניס את פרטי הפגישה עם השעה כמובן ומבקש הזהרה מראש .. שלא
תאחר חס ושלום .. שתגיע בזמן ..

שאר הערב שוב עובר מול החלון , מול הנוף .. אתה מתחיל לדמיין
אין היא נראית .. גבוהה , נמוכה , רזה , שמנמונת .. אחרי כל כך
הרבה פעמים וכל כך הרבה מפחי נפש אתה מקווה שהנה אולי הפעם
אולי זזה זה .. הרי היא נשמעה טוב בטלפון ועשתה רושם לא רע
בכלל ..

ושוב שוקע לעולם השינה בתוך המיטה הגדולה שלך .. שקנית אותה
ככה במיוחד .. כדי שיהיה נוח בשניים ... מי יודע אולי הפעם

הבוקר שאחרי .. עוד יום של בין .. בין הטלפון של אתמול לבין
הדייט של מחר .. עוד יום שיעבור בלוח השנה , עוד יום של עבודה
, יום אפור במקום עבודה אפור .. החדשות מבשרות על עוד פיגוע ,
על מובטלים חדשים ממפעל בדרום שהבעלים החליט לעשות עוד כמה
גרושים והעביר את המפעל לירדן על הגב שלהם ועל עוד ירידה
בהכנסות המדינה .. עוד רגע ויחשבו לנו איזה מס חדש .. כאילו
שהמשכנתא ושאר ירקות לא חסרים ..

אבל הראש האמיתי עדיין חושב על אתמול .. על 10 הדקות הללו ..
על הטביעה ועל הציפה מחדש .. אתה מסתכל בשם , בטלפון בפגישה ,
מוודא שהסלולארי עדין מכוון ... וכמובן הראש לא מפסיק לחשוב על
הקול המתוק ששמעת אתמול ועל התקוות שאולי הנה סוף סוף ..

אתה כבר "שועל קרבות" ותיק בנושא , די למוד אכזבות , אבל מה
אפשר לעשות ?? צריך להמשיך .. אסור לוותר .. אתה מודע היטב
לעובדה שיש סיכוי גדול שהנה מולך עוד אחת מרשימה ארוכה של
דייטים שיגמר באותה הצורה לקונית .. התחמקות מטלפונים של הצד
שמנגד או במקרה הטוב תשובה שלילית.

היום באמת עובר לידך , החברים בעבודה שקופים עבורך , הבחורה
ההיא .. אתם זוכרים .. שוב עוברת מולך ושוב מבטים ושוב כמה
מילים יבשות ואתה שוב כמהה אליה אבל יודע שכמה שאתה קרוב אליה
.. אתה כל כך רחוק ממנה ואתה חוזר למציאות במכה ..כן יש לי
דייט מחר .. מה קורה איתי .. מספיק כבר , ממנה לא יצא כלום ..

אתה ניגש לפינת הקפה הלא מלבבת .. בוחר את הקפוצ4ינו האיטלקי
.. אך איזה שם .. אתה נזכר בסרט "אדסון הוק" ועלילות הקפוצ4ינו
.. אבל התוצאה .. הנוזל הלא ברור הזה .. מחזיר אותך מהר
לאווירת המשרד .

ככה עובר היום .. הרגעים מתקרבים ליום המחר .. היום עובר ביעף
והנה שוב אתה נבלע בחשיכה של הלילה ... נכנס למכונית ונוסע ..
הפעם סתם בלי כיוון .. חושב וחושב .. ברקע שלום חנוך שר את
המילים "מלכת חלומותיי באה אלי .. משוגעת על כל הראש היא .. "
...

בסוף אתה מוצא את עצמך בבית , לא זוכר איך הגעת לשם ומתי .. על
הכורסא , עם החתולה שמביטה עליך בעיניה הכחולות כל כך ..  הערב
עובר בניחותא .. משתדל לא להתרגש יותר מידי כאילו שיש מבחן מחר
והרי באוניברסיטה לימדו אותך חוק חשוב ... בערב של לפני המבחן
לא לומדים .. נותנים לראש להירגע .. רק שכאן מדובר במבחן
מהחיים ולא באיזו מחברת שיש למלא ..


הנה מגיע הבוקר .. אתה קם .. מכין את הקפה של הבוקר .. בוהה
בנוף המדהים מהחלון וחושב שוב .. אולי הפעם זה זה ?? . הריח של
הטוסט הנשרף מחזיר אותך למציאות אותך ואתה ממשיך את השגרה ..

ושוב היום יותר מאתמול האנשים כבר לא שקופים .. הם כבר לא שם
... אתה בוהה מול מסך המחשב המלווה אותך כל כך הרבה שעות ביום
ולא רואה כלום .. רק מחכה .. שיגיע כבר הצהריים שיגיע הערב
...

אתה שוב מוודא את הפרטים ששמורים בסלולארי ומתכנן מה תלבש ...
אולי את המכנסיים של הבננה רפבליק החומות ואולי סתם ג4ינס ..
חולצת הפולו הלבנה תתאים .. אתה ממש הופך לבחורה לכמה רגעים
מנסה להתאים את השילוב המנצח זה שיקנה את הבחורה ..

היום בקושי עובר .. דפיקות הלב מתחילות להשפיע ..אתה שוב מגיע
הביתה .. אסור להתעייף אין זמן , הערב אינו שגרתי .. החתולה
מסתכלת עליך במבט של חוסר הבנה .. הרי אתה רגיל להתכרבל איתה
בכורסא , מה קרה היום היא מנסה להבין במבט המקסים שלה והעיניים
הכחולות הללו .. איזה צבע .

טוב אין הרבה זמן .. צריך להתכונן .. נכנס למקלחת , מתקלח ..
מבזבז כמה שיותר מים , מרגיש את המגע שלהם עם העור שנהיה רגיש
.. מרגיש את ההתרגשות שאוחזת בך .. מתגלח , שם בושם ( גם פה
ההחלטה קשה אבל אחד מהם מנצח בסוף ) . מסתרק .. הנה אתה מוכן
.. בסוף הבננה ניצחו וכמובן שחולצת הפולו ..  איזה מזל שגברים
לא צריכים מייק אפ ..

נכנס לתוך הנעליים .. עוד חצי שעה הגברת מחכה ... רגע לפני
שאתה סוגר את הדלת על החתולה המבולבלת .. את מסתכל בשעון ,
מריח את עצמך ויוצא אל השחור של הלילה ..

נכנס למכונית ... מדליק את הרדיו , מכבה אותו .. מתחיל לחשוב
על איך מגיעים .. איפה לעזאזל זה רחוב ירקון ... אתה מגייס את
כל הידע הגיאוגרפי שלך בענייני העיר ונזכר דווקא עכשיו להתעצבן
על ראש העיר ואיך שהוא חילק את הרחובות

בסוף 5 דקות לפני הזמן אתה שם .. חונה מול הבניין ( לא לפני
שעשית 5 סיבובים מסביב עד שהשתכנעת שזה זה ). בידיים קצת
רועדות אתה מתקשר .. כמה צלצולים .. הגברת נותנת לך לחכות ..
מטעמי נימוס או כללי המשחק , עכשיו אף אחד לא מבין למה ... ואז
פתאום "הלו" ?? "הלו אורית .. אני כאן למטה" ..והיא בקולה
הדקיק "אני כבר יורדת עוד 5 דקות" .. כנראה שאלו כללי המשחק ..
אתה יושב לבדך במכונית בתוך השחור מסביב ומחכה .. הנשמה יוצאת
כבר מהתרגשות .. הצוללת שוב טובעת !! לעזאזל שתצא כבר ...

והנה אתה פתאום מבחין בדמות שמגיעה מכיוון הבניין ומשתרכת
לאורך השביל המוביל לרחוב .. אתה מנסה לזהות תווי פנים אבל
החושך שחור מידי .. היא מתקרבת .. ואז הדלת נפתחת וריח הבושם
שלה נפוץ בכל המכונית .. הנה זה מתחיל שוב .. בלב רגע לפני
מתפלל שייווצר הקשר הראשוני .. יומיים אני כבר לא נושם סדיר
בגללה .. שתהיה שווה את זה ...

ריח הבושם מושך את תשומת הלב .. מחפש את הכפור להדליק את האור
.. מי יצר את הרכב הדפוק הזה לעזאזל .. איפה הכפתור הזה .. או
הנה .. האור נדלק .. בתוך החושך מסביב נהיה לבן , לבן בוהק ..

מבט ראשון .. נראית דווקא לא רע .. שיער שחור חלק , עיניים
יפות , עור פנים בהיר .. נו טוב היא לא מלכת היופי אבל יש
מאיפה להתחיל .. היא תוקעת בי מבט .. כבר מתחילה לבחון .. החוש
הנשי הזה של לדעת כל פרט .. לנתח .. אפילו בעבודה הניתוחים שלי
קטנים לידה ..

מה עובר בראשה עכשיו ?? הייתי נותן מליון דולר לדעת .. הנה היא
מחייכת האים זה סימן שאני נראה בסדר בשבילה ?? לך תדע .. אני
כבר עברתי מספיק ועד היום לא יודע מה היא מתכוונת כשהיא מחייכת
.. שפת הנשים .. אנחנו הגברים בחיים לא נבין והבושם .. מציף את
הרכב , איזה ריח נעים , האור נכבה .. יוצאים לדרך .. נבלעים
בשחור של הלילה ..

האוויר חוזר לריאות לאט והצוללת שוב צפה .. פעם שנייה כבר ..
כמה פעמים היא עוד תתבע ותצוף .... כי אצלי למלאכים כבר יש כאב
ראש .

מנסה ליצור אווירה נעימה , קצת חוש הומור לא מזיק .. לגרום לה
לחייך ולהוציא את שנינו מהמבוכה .. עוד כמה דקות מגיעים לבית
הקפה .. בינתיים כמו אז בשיחה צריך להעביר את הזמן .. הרושם
הראשוני הזה לעזאזל .. אסור לפספס ... אחר כך כמו שכתוב בספרים
... קשה מאוד לתקן ..

ריח הבשמים ברכב מתערבב .. האים זה סימן לבאות ?? רואים שהיא
קצת מתרגשת .. אבל איך מפיגים את השתיקה הזו .. .. איפה לעזאזל
כבר בית הקפה ?? ושוב ראש העיר עולה במחשבתי ואתם כבר יודעים
למה ...

הוא הנה המקום .. עכשיו מחפש חניה וכמו מקודם לוקח 5 סיבובים
והנה מקום פנוי .. יש אלוהים !!! חונים ויוצאים מהרכב .. עדיין
נמצאים בשיחה הראשונית .. זו שאומרים משהו אבל למעשה רוצים
להעביר את הזמן עד הישיבה ..נכנסים לבית הקפה ...

המלצרית מקבלת פנינו בכניסה .. הסינר הלבן והחיוך הזה שכבר
מזהה .. מדובר בבלינד דייט .. המלצרית מתנהגת כאילו שהנה עוד
זוג שנכנס לבית הקפה אבל לפי העיניים שלה אני כבר מנסה לחשוב
מה היא באמת חושבת ...

עברנו את השאלה הראשונה במבחן ורק אלוהים יודע מה הציון
שקיבלתי ..
עכשיו רק מתחילות השאלות העיקריות .. אלוהים באוניברסיטה זה
היה יותר קל לכל הרוחות .. החיים הרבה יותר חזקים .

בוחנים את המקום .. כל אחד מהצדדים מנסה לגבש אסטרטגיה.. איפה
לשבת , שנינו מנסים להחליט ביחד אם כי אתה כבר יודע מי יקבע
בסוף ..
אותר המקום ..מתיישבים .. כמובן שאתה נותן לה לשבת ראשונה שהרי
כמו שאמרנו קודם הרושם הראשוני .. והאמת בלב שמפרפר אתה חושב
שאתה באמת כזה .. ג4נטלמן .. רק שתאמין ולא תחשוב שזה משהו בר
חלוף .. ואתה מתיישב מולה .

עכשיו מתחיל המבחן האמיתי .. אתה בוחן אותה יותר .. מביט בשער
הארוך , בעיניים היפות , מה לעזאזל מסתתר שם בפנים , בתווי
הפנים , אתה יודע שהמבחן שאתה עובר בראשה עכשיו הרבה יותר
מסובך ..

מזמינים , כמובן שהיא ראשונה .. "נס קפה על חלב" היא אומרת
למלצרית באותו הקול הדקיק שאתה זוכר מהשיחה ביניכם ואתה כמובן
מנסה להתערב ולהציע שתזמין איזו עוגה "לא זה מספיק תודה " ..
וברור הרי עם שורות של פירורים בפה קשה לדבר , על מה לכל
הרוחות חשבתי כשהצעתי את זה . "חוץ מזה שעוגה זה שמן מידי" ..
הנה מוכיחים אותך פעם ראשונה .. אני מסתפק בכוס משקה דיאטטי ..
רק לא לקבל עוד זבנג ..

אתה מתחיל בשיחה . מנסה שוב לצחוק , להצחיק , לחייך , לשדר את
כל מה שקראת ולמדת מהמומחים .. לעזאזל המומחים... מנסה להיות
אתה ... הצוללת מקבל פקודה - צלול !! השיחה מתחילה ודווקא נהיה
מעניין .. היא מחייכת הרבה , גם אתה ..
מחפשים נושאים משותפים ומוצאים .. איזה מזל .. אתה נזכר בכמה
כאלו שלהוציא מהן מילה מהפה היה יותר קשה מלהתקשר לבחורה
בהתחלה .. והנה מגיעים לשקט הראשון .. שתיקה ..

שתיקה .. מבוכה ... לכל הרוחות הרי יש לך כל כך הרבה נושאים
לדבר עליהם .. מוזיקה , סרטים , אומנות , טיולים בחול .. איפה
כל הידע הזה כשצריך אותו לעזאזל .. אתה מחייך אליה היא מחזירה
חיוך ואתה רואה את המבוכה על פניה ..

פתאום היא מצילה את המצב .. "אז מה אתה עושה בחיים" ?? אתה
מבין שאולי ניצלת מהשתיקה אבל התחקיר הביטחוני רק עובר לשלב
הקריטי שלו ... נזכר בשרון סטון בסרט "אינסטינקט בסיסי" והאור
הזה שנכנס לעניים מזכיר לך את הסצנה המפורסמת .. רק שכאן אתה
על הכיסא .. והיא עם העיניים היפות החוקרת שכל תנועה , כל מבט
, כל תזוזה , כל תשובה מתועדת במערכת הממוחשבת בראשה ..

השיחה נמשכת והיא מראה סימנים של התרשמות ושוב אתה לא יודע אם
זה לטובה או לא  באיזשהו שלב אתה לוקח לידים את ניהול השיחה
וממשיך בקו של דברים משותפים .. הגרון מתייבש .. הכוסות
מתרוקנות והשעון רץ ורץ .. הזמן האין סופי .. אתה מסתכל בשעון
כבר 2 לפנות בוקר .. אתה נזכר פתאום ביצירה של דאלי שאתה מחפש
כבר הרבה זמן לקנות כדי לתלות בסלון ..

ואז אתה מבין שחייבים לסיים , מחר צריך לחזור למשרד האפור
לעבודה המעצבנת שלך שם בקובייה הלא ברורה , לחזור אל המסך , אל
הבחורה ההיא ... לחזור אל הקפה התפל .. אל הבוס .. הדבר היחידי
שמחזיק אותך הוא העובדה שלדעתך היה דייט די מוצלח נראה לך
שהפעם זה כן ימשך ..

נכנסים לאוטו ואתה חושש מהרגע של לפני .. האים לשאול אותה
עכשיו ?? האים מחר בטלפון ?? שוב פעם אתה מתחיל להיחנק
והמלאכים המתורגלים בצלילות כבר שמו את הנהג על אוטומט .. אתה
מקווה שהדרך בתוך השחור הגדול של החושך תתארך .. אתה רוצה כל
כך להתחמק מהשאלה והתשובה .. מת לדעת את התשובה בלי להצטרך
לשאול .. אולי היא תופיע על המסך של הרכב .. ככה סתם ??

הדרך נגמרת .. הנה החצר , השער .. כאן ישבת לפני כמה שעות
ונחנקת בפעם הקודמת .. כאן ראית אותה מתקרבת לעברך , הבושם ,
המבט הראשון , השלום הראשון .. כאן התחיל הדייט וכאן הוא נסגר
..

אתה עוצר ליד השער .. שתיקה .. מבוכה הדדית .. ואז אתה פולט
"נהניתי היום , מה דעתך להיפגש שוב" .. שתיקה של כמה שניות ..
דממת אלחוט .. ממש כמו בצבא פעם מזמן בזמן האימונים ..  פתאום
היא מחייכת אליך .. "גם לי היה נחמד , בסדר ניפגש שוב" ויוצאת
אל הלילה הארוך והשחור , נעלמת לאיטה בשביל שהוביל אותה כמה
שעות קודם אליך .

אתה נזכר שוב בדאלי וגאלה וסיפור האהבה שלהם .. הנה הצלחתי ,
אתה כולך מזיע אבל מרגיש כמו אחד שעבר את המבחן ... שמח
האנדרלין בדם שלך לא מאפשר לך להירגע , לישון הלילה כבר לא
תישן ..

שההיא מהעבודה תלך לעזאזל הנה מצאת מישהי שכן מעריכה אותך ..
אתה כבר בונה מגדלים .. הנה בפעם הבאה אזמין אותה לסרט או
שנסתובב ביחד בקניון .. השמיים הם הגבול .. הפעם אתה תראה
לכולם .. הצלחת .



וככה אתה נכנס לביתך , החתולה קופצת עליך ומביטה עליך בעיניה
הכחולות , האים היא יודעת שבקרוב לא רק היא תתכרבל איתי כאן על
הכורסא הנוחה .. שלא רק היא תקפוץ איתי למיטה הרחבה .. אתה כל
כך נרגש מהכן החיובי שאתה שוכח לרגע שחזרת לבית ריק לוקח לך
איזה 3 שעות להירדם ובמילא כבר צריך לקום ..

קמת בבוקר .. הקפה פתאום יותר טעים , הנוף יותר משגע .. גם
הטוסט לא נשרף.. יום מושלם .אתה בטח תתקשר אליה במשך היום ..
הי לימדו אותך שחייבים להתקשר למחרת ולהגיד שנהנית אתמול ..
הרי זה עוזר להרשים את הבחורה ..

נכנס לאוטו ועכשיו מתחילה המלחמה .. הטלפון השני .. מתי ואיך
.. הרי ברור שזה חייב לבוא ממך .. אתה כל כך עסוק באופוריה
שאתה שוכח את העיקר ... אתה חושב לשלוח לה פרחים אבל איפה היא
גרה .. איך לא רשמת את הכתובת אתמול ...

מגיע לעבודה ודוחה את השיחה משעה לשעה .. שוב אתה מתרגש .. שוב
הקפה .. שוב הבחורה בעבודה .. הפעם אתה די שמח איתה ומחייך ,
לו ידעה למה ...
המסך פתאום מלא צבעים , אתה מספיק די הרבה אבל דבר אחד אתה
שוכח .. להתקשר ...

אתה מרים טלפון לאבי מבקש לברר מה הבחורה חשבה .. לפחות זה
יתרון .. יש אפשרות לברר .. אחרי כשעה של המתנה ומלאכים
שצוללים כבר באופן אוטומטי מגיע הטלפון מאבי "כרמלה דיברה עם
הדודה הבחורה אומרת שאתה נחמד מאוד" ..

מה זה נחמד ?? מה הכוונה ?? את המילה הזו כבר שמעת הרבה פעמים
וזה לא נגמר טוב  הפעם יש תיקווה הרי היא רוצה להמשיך ... ככה
היא אמרה וחייכה אז בלילה לפני שנבלעה בתוכו ....

ככה עובר לו היום ואתה כבר מגיע ללילה. נכנס הביתה , דוחה את
המחשבה של הטלפון .. עוד שעה .. עוד חצי שעה... בסופו של דבר
היום נגמר שם במיטה והטלפון שלא הורם ..

למחרת העבודה כבר נראית די שגרתית האנדרלין חוזר למצב נורמאלי
ואתה .. יודע שהיום אתה חייב להתקשר , אין ברירה ..
בסופו של עוד יום אפרורי .. אתה נכנס למכונית ומקבל שוב אומץ ,
ממש כמו פופאי שאכל תרד , מתקשר .. הטלפון מצלצל .. ושוב אתה
מחכה , מחכה ..הטלפון לא עונה .. המזכירה עונה .. כמה שאתה
שונא מזכירות , לדבר לאוויר .. אוףף , אתה מנתק ...

בסוף השבוע אתה מנסה שוב .. הפעם מתקשר מטלפון אחר , אולי היא
מכירה את המספר שמרצד לה על הצג ?? צריך לבדוק ..
היא עונה !! סוף סוף .. קולה המנומנם עונה מעבר לקו .. אתה
מנסה להיות נחמד , להציע להתקשר יותר מאוחר .. כשתהיה יותר
ערנית .. היא אומרת שעדיף אבל היא תתקשר ..
שוב המלחים המתורגלים כבר , לוקחים שני אופטלגינים והצוללת
יורדת עמוק למטה , אתה נחנק .. שתתקשר כבר , זה בטח סימן טוב
שהיא חוזרת אלי .. אחרות בכלל לא ענו ...

ואז היא מתקשרת .. נותן לטלפון לצלצל ואחרי שתי ניסיונות אתה
עונה ..
"מה שלומך ?? ניסיתי להתקשר לא ענית" ... " אני יודעת אני קצת
עסוקה בעבודה .. "
ואז אני מנסה "מה דעתך על היום ??" והתשובה לאחר שתיקה קצרה לא
מאחרת לבוא "אני מאוד עייפה אין לי כוח" .

אתה מתחיל להבין שמשהו פה לא בסדר .. שהנה נופלים לך התיאומים
מול העיניים .. שאתה חוזר לשגרה של חתולה על הספה .. של מיטה
גדולה וריקה ושל הבחורה ההיא .. כמה שזה מעצבן .

ניסיון חרישי נוסף .. "מה עם מחר ?? " .. "מחר .. מחר יש לי
אירוע עם חברים " .. הגרזן ירד .. "טוב אני אנסה במשך השבוע"
למרות ששניכם יודעים שזה לא יקרה ..

הטלפון נסגר לוגם עוד כוס של יין לבן מהמקרר שהכנת על כל מקרה
, כי אתה לא רוצה להתפכח , להבין שזהו זה נגמר עוד לפני שהתחיל
והיא עוברת לקטלוג יחד עם עוד הרבה אחרות במאגר הדייטים במוח
שלך ושם בגדול כמו ברוב התיקים רשום באדום בגדול באלכסון
בליפסטיק אדום "הוא חמוד" לא יותר ..

ואתה חוזר לנוף הנפלא מהמרפסת שעוטף אותך .. לחתולה עם העיניים
הכחולות , איזה צבע , חוזר לחלום על ההיא מהעבודה ..

עוד דייט שהתנדף יחד עם ריח הבשמים מהרכב שלך ..