"7 יחידות מתמטיקה" הוא זרק לאויר , מדגיש כל מילה ומילה.
לקח נשימה עמוקה שניפחה את החזה הצנום שלו ונשען אחורה על
משענת הכסא. היא חייכה אליו חיוך שמשדר עניין. לה כשלעצמה לא
הייתה לא בגרות לא צבא לא תואר וגם לא דוקטורט כך שזה יכול
להיות די מרשים. אבל היא לא הפסיקה להתרכז בדבר אחד בלבד -
לבחור שישב מולה עכשיו אין תחת. יש הרבה גברים כאלה זה ידוע ,
אבל לא ידוע מה מחזיק להם את המכנסיים. אם תסתכלו עליהם מאחורה
תהיו בטוחים שיש שם חור אחד גדול ואם מהצד לא תמצאו שום פרופיל
תחת או זכר לדבר כזה. כמו ציור של ילד ששוכח לצייר צוואר ומדלג
מהראש לבטן, אצל הגברים האלו דלגו מהמותניים לרגליים.
יש אנשים רבים שזה לא אכפת להם ובעצם בכלל לא שמים לזה לב ואם
תשאלו אותם מה הדבר הראשון שהם שמים לב אליו הם תמיד יגידו
עיניים. אבל לה זה הפריע .מלאת הרהורים בדבר היא בקשה את
סליחתו וקמה לשירותים. מענטזת כמו מטורפת ומקווה שהוא מסתכל.
למעשה היא עבדה על ההליכה הזו כל כך עד שהיא באמת יכולה להיות
בטוחה שהוא אכן מסתכל.
היא לא באמת הייתה צריכה לשירותים  אבל היא הייתה מוטרדת מידיי
בשביל לשבת שם . היא נעמדה ממול המראה , נשמה נשימה עמוקה,
עשתה מין פרצוף סקסי שזה למשך כמה שניות וחייכה. היא החליטה
לזרום. לזרום זו מילה מאוד אינית שמשתמשים בה במקום להגיד שאף
החלטה לא התקבלה בתקווה שמישהו יחליט במקומך. בינה לבין עצמה
הייתה לה הרגשה שהיא תזרום אל מחוץ למסעדה ובלעדיו. היא סידרה
קצת את השיער ויצאה החוצה,  זורמת לכיוון השולחן. הוא בדיוק
בהה במפית שעל השולחן. היא עצרה וחיכתה שיסתכל עלייה. הוא הרים
את המבט וחייך אליה, היא חייכה חזרה והרגישה איך כיוון הזרימה
משתנה. עוד לא הייתי עם מישהו ללא תחת, חשבה לעצמה וזכרה את
העצה שאמרה "כל יום עשה משהו אחד שאתה מפחד ממנו" היא חשבה
שאולי אם היא תתחיל עם זה היא גם תבין אותה. היא התיישבה מולו
והם התחילו לדבר עליו. היא ידעה עוד מרגע שראתה אותו שזו היא
הדרך אליו. מדי פעם הנהנה בראשה או נשמה נשימה עמוקה שהבליטה
את המחשוף.
כשנמאס לה לשמוע על בתי ספר ,אוניברסיטאות ,צבא, עבודה
ומתמטיקה היא הציעה לצאת לשאוף קצת אויר. היא ידעה שקריר בחוץ
ואין לה שום דבר להתכסות בו אבל לשם בדיוק היא זרמה. הוא שילם
והם יצאו - בחורה עם תחת נוכחותי שלא מפסיק לזוז ובחור בלי.
בקור הוא הציע את המעיל - הוא הוריד והלביש, עטף וחיבק והיא
התנפלה. בפינת רחוב חשוכה וקרירה, שפתיים לשון רוק וידיים ומי
יודע מה. מהפינה למונית, מהמונית לדירה- שלו או שלה זה לא משנה
,מהסלון לחדר שינה- ויש כאלה שיקראו לזה אהבה (יש גם כאלה
שלא)הכל הלך טוב והיא באמת התאמצה שלא לחשוב על זה שאין לו
תחת. כשהיא גמרה חזרו המחשבות. היא ליטפה אותו והייתה חייבת
להגיע לשם, מעבירה יד על הגב - עמוד שדרה ,למטה למטה, היא
מרגישה עור רך וחלק , היא לא מבינה, קטן וצנוע. ואז הוא שאל -
"אוהבת אותו?" היא עונה "לא רגיל"  הוא אומר "בהזמנה, מה שהיה
קודם תפס יותר מידי מקום".
מאותו הרגע הוא לא הספיק בעצם שום דבר , היא דחפה אותו חזק,
לקחה את הבגדים , התיק, הנעליים. השיער היה פרוע, היא לבשה מה
שאפשר. והוא עם פה פעור, בחור עם תחת של תינוק , שואל מה קרה.
היא מסתכלת לו בעיניים, מפחידה לו את הנשמה. "אני לא מאמינה
!!!" היא צועקת. פונה אל הדלת "רוצח" היא צורחת.