דמדומים ירדו על העיר,
בור השופכין של התרבות.
אנשים מגוונים, משונים,
נהרו לככר לצפות בשפוט.
על בימה פשוטה, מעץ,
עמד לו המוציא לאור.
והקהל זעק בלהט,
לכרות את ראשו של הגיבור!
נבלע קול חכמים בהמון,
רק יללת הטפשים נשמעה.
דרשו הם משפט פעמים אינספור,
רצו הם לראות הריגה.
הורם הגרזן מעל לדמויות,
תלה התליין את העלילה,
הגזר דינם של העקרונות,
והסופר לא כתב עוד מילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.