[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יואב תירוש
/
התגלחות

כשאני מתגלח, מוריד את הזיפים המבצבצים מראשי, אני מרגיש כאילו
אני טובח באלף חברים שלי.
בעבר, כשרק התחלתי להתגלח, אני לא ממש הרגשתי זיקה מיוחדת
לחבריי הדוקרניים אבל אז, לאט לאט, התחלתי לאהוב אותם. התחלתי
לאהוב את המראה שלהם, את ההרגשה שיש לי כשאני נוגע בהם (בצורה
אפלטונית כמובן), ואת האופי שהם הוסיפו לי. אבל המשכתי להתגלח,
כי אנשים תמיד לעגו עליי כשסירבתי.
בכל פעם שאני מעביר את סכין הגילוח הקרה כמוות במרחב פרצופי,
אני כאילו שומע את זעקותיהם "לא! אנחנו אוהבים אותך! אל תעשה
לנו את זה!" אבל אני רק עוצר, מעביר את סכין הגילוח במים,
וממשיך.
לפני כחודש, ניסיתי להציל את החברים שלי. הנחתי הצידה את סכין
הגילוח, והכרזתי "לא עוד!!!" על ההתגלחות.
אך ללא הועיל. כמה פעמים אפשר לשמוע אנשים צועקים עלייך שאתה
נראה כמו בבון מבלי להישבר? כמה?! אני ניסיתי, אבל נכשלתי.
אכזבתי את חבריי. אכזבתי את עצמי.
אולי, כשאני אגדל, אני אצליח להתגבר על הביקורת החברתית ולגדל
זקן, אבל לא סתם זקן, אלא זקן זקן, כמו זה של דמבלדור ב"הארי
פוטר", רק לא לבן.
אבל בינתיים, אני נאלץ לטבוח בחבריי.

זה די מבאס, לא?



26.2.2001







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לא מפרסמים
את הסלוגנים
שלי?


-מה אני עז?-


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/3/01 16:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יואב תירוש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה