פורה בת-ערפה / פולחן |
כאל עוד אל
עת פנה
אלי
ודי לי כי ידע
עת הונפה היד
ידעה המניפה דאבה
ונותרה לי רק
פנינת דווי
כי חרצה היד בלא עדנה
ואשליך עדיי
אך בדפנות הדפים
חרטה
שכן אל זה
לא לי הוא
לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|