יער לביא / מלכת הקרח |
ואז, דומם, צפה בה נמסה.
את שבועתה לאהוב לנצח
נתן לה לקיים כשנהרסה.
הוא לא בכה, הוא לא מצמץ,
על פני הספינקס שלו שמר.
הוא לא זע ולא היסס,
מילת פרידה הוא לא אמר.
היא לחשה לו:"אהובי" ועצמה את עיניה
רק אז פיו בבכי התעוות
הוא נשק ברכות את שפתיה
כשקור ממית בליבו מתפשט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|