מדינה שהתקפלה
החיילים קיפלו את המדים.
הרבנים קיפלו את הכותל.
חברי הכנסת קיפלו את הכנסת.
ראש הממשלה קיפל את הממשלה.

בעל המפעל לאריזות ארז את המפעל.
בעלי החנויות קיפלו את הסחורה.
המתרחצים בחוף קיפלו שימשיות.
התל אביבים קיפלו את מכוני הבריאות.
אלוהים עזר לקפל את יד ושם.

החקלאים קיפלו את השדות.
הקיבוצניקים קיפלו את חדרי האוכל.
בחרמון קיפלו את השלג.
ברדיו דיווחו השדרנים, "מתתקפלים".

הילדים קיפלו את צעצועיהם.
המתנחלים קיפלו את הקראוונים.
השמאל קיפל את הסושי.
הימין קיפל את הדגל.

הנשיא קיפל את סמל המדינה.
בבתי המשפט קיפלו את החוקים.
ילדי בית הספר קיפלו את העברית.
סטודנטים קיפלו את התוכניות לעתיד.

לקראת הערב סיימה המדינה להתקפל.
הטייסים קיפלו את נמל התעופה.
וכך נדדה לה מדינה קטנה למקום אחר.
חיפשה מקום שקט. נדדה לפה ולשם.

התקפלה ונדדה אלפיים שנה.
וכדי שלא ננדוד עוד לעולם בעולם,
אולי מוטב
שנזכור את תשעה באב.