את הסיפור -הקצר- הזה כתבתי בחמש לפנות בוקר. הייתי חייב
לכתוב משהו. הסיפור טיפה אירוטי. קבלתי השראה מזכרון שהפתיע
אותי.
מאחר ואני לא כותב הרבה, רציתי לדעת מה דעתכם על הסיפור.

יד משוטטת לאורכה של דלת, ממששת את דרכה. אילו צפו במעשה זה,
יאמרו בוודאי שאינה עשתה זאת מעולם, שכן, אינה מצאה את יעודה
והיא הרי חגה מסביבו כמו אדם שאינו מגיע לסוף דעתו. אך לבסוף
היא תפסה אותו, תפסה וסובבה בחוזקה. כתף נשענה על הדלת, מרכזת
את כל כוחה, ומעיפה את הדלת עד שהיא נתקלת בעמוד לבן קטן,
המבצבץ מהרצפה. הקליק שנשמע מכיוון מטה לא הפריע לשתי זוגות
השפתיים, אשר פגשו זו את זו. אילו יכלו לראות את המתרחש סביבם,
היו בוודאי שואלות על טיב הדירה, אולי מעלות את עניין שכרה,
מעירות דבר מה  על הריהוט, על אי הסדר, אולי אפילו פוצחות
בנאום קצר על מיקומן הכללי. אבל אין זה משנה כלל כרגע, שפתיים
אינם רואות וסיבה יש לכל דבר. למעשה, העיניים בלאיו הכי היו
סגורות, האוזניים הקשיבו, האף תחב בעניניו שלו, השפתיים נפתחו
ונסגרו לסרוגין, הלשון עסקה גם היא בדבר מה, אך היא מעדיפה שלא
לדבר על זה. היד לעומת זאת העבירה את מיקומה, היא גלשה מטה על
פני שיער בצבע ססגוני למדי הגולש לכל הכיוונים, מפוזר לכל עבר,
לאחר שזוג ידיים נוספות התיר את רצועתו. היא גלשה, זרמה עם
השערות שחברו למסעה והטירה אותם מעליה, ממשיכה בדרכה. ההמשך
היה מפתיע ביותר, לפחות ליד ,אשר מזמן למדה לא לפתח צפיות,
כאשר ירדה במורד גב זר, מלטפת מה שניקר בדרכה. עוברת על פני בד
נעים למגע ,שהעיניים, אילו לא הסתכלו על בנות מינם בזה הרגע
היו מבחינות בגוון הסגול. מצחקקת למגע של העור החשוף, ומסיימת
בחיוך חטוף לג'ינס המשופשף, ולמה ששכן קצת מתחתיו. היד שמחה
לבטח לפגוש את זוגתה, האוחזת בלחי אחת בעוד שהיא אוחזת בשניה.
עובדה היא שהלחיים אהבו זאת, אולם אותם לחיים לא התבטאו היטב
כשם השפתיים, השייכות לאותה יישות, התבטאו, הם בחרו באנחת הנאה
קצרה. הרגליים חשבו שזה מוזר, שתי הזוגות, הם לא הבינו מה יש
לשפתיים להנות מעניינן של לחיים. אבל הם היו רק שתי זוגות
רגליים והיו עסוקות בעניינן שלהן, והרי מה זוג רגליים מבין?
רק משום שבאותה השנייה העיניים היו סגורות והשפתיים היו טרודות
למדי במצבם של העיניים, אפשר לציין שזוג הרגליים שהיווה המשך
ללחיים היה מרשים ביותר. רובן היה חשוף, הגינס' נגמר לא רחוק
מאיפה שהתחיל, וניתן להוסיף שתפקידו היה מינימלי. רגליים אלו
היו מיוחדות במינן: גברים היו הורגים למענן, ונשים, ובכן נשים
גם. הזוג השני של הרגליים היה מעניין לא פחות, אך גודל תפארתו
נסתר ממבטנו מבעד לזוג מכנסי מנהלים, כהה, מבריק במקצת, ונוטה
להתקפל במקומות הנכונים, שבתוכו הייתה תחובה בצורה רשלנית למדי
חולצה, תכלת נוטה ללבן באור הנכון. הרגליים, זוג אחד יחף, וזוג
אחד תואם למכנסי המנהלים, נשאו את כל הזוגות שצוינו לעיל לחדר
השינה. ניתן להוסיף, שהחולצה הסגולה, הג'ינס, מכנסי המנהלים,
החולצה והנעליים התואמות לא נהנו מהמצב. הם הושלכו, ויש שיאמרו
בברוטליות רבה על הרצפה. כל השאר נהנו לא מעט, במיוחד הלשון,
אבל היא מעדיפה שלא לדבר על זה.