אתה זורם עם התמונה, כך שהכל מתקרב ושוב משהו נראה מרחוק.
התמונות רצות במוח, כמו בכל חלום. נהר. נמר. אתה ממש יכול
לדמיין אותם זזים, כמעט חש בזה באופן פיזי לחלוטין. מרדף. עוד
מעט גם אתה תתחיל לרוץ, כי אתה חלק מזה. זה הפרעה חולנית של
ההכרה. מחלה פסיכוטית. אבל זה לא מה שמפריע לך כרגע. אם היית
ער, בהכרה כלשהי, היית נע בעצמך. אבל כרגע אתה נע מעצמך. אילו
היית יודע מה גורם לזה, ודאי לא היית נותן לזה לקרות. הבעיה
הפעם היא... שאתה ממש מסוגל לראות את זה. זה הזוי. הזוי עד כדי
כך שזה לא הותיר מקום, אפילו לא לחלקיק של מימן, כדי שאמת
כלשהי תוכל להזדחל אליו. סומנוס בטח מחייך לו אי-שם למעלה
בצוקי ההרים או לפחות במקום שממנו מגיעים החלומות. הוא מרוצה
מעצמו. באמת מגיעה לו איזושהי מדלייה. אבל אף אחד לא טורח
להביא לו, כי ודאי ייעלב מאיזו מדלייה אנושית. מפה זה נראה
כאילו אתה יכול לשלוט על חוסר השליטה שלך. (על מה מאז ומתמיד
חלמת? לא... לא שוב. כר דשא ענקי מלא כבשים תמימות. מילא הצמר
שלהן, אבל האנשים אכזריים מזה. תיישים הן עובדות שטח פשוטות
יותר. הו, עכשיו אני מרוצה.) על כר דשא ענקי ורטוב נראו כבשים
תמימות כאילו צייר גרוע למדיי ניסה אומנות סוריאליסטית. גם אתה
מופיע שם ביניהן. כמה מיני סמים היו יכולים לעשות בדיוק את
אותה העבודה, אבל אני מאמינה שעד שלא היית בסרט כזה, לא תוכל
לשחזר אותו גם לא בדמיון הכי פורה שלך. מבט נוסף אומר, שדמיון
טוב מספיק עולה על כל השפעת כימיקל ואינו מותיר תופעות לוואי.
בכל אופן לא כאלה שמזיקות לך גם באופן פיזי. אף מצמוץ לא יעזור
לך להתעורר. בשעה כזאת אני לא מאמינה שיש לך בכלל למה. בזרם
ההוא, דברים קטנים הופכים להיות גדולים. רק אתה נשאר אותו דבר,
חיצונית לפחות (וגם לא תמיד). אתה לא רוצה לעשות את זה. אבל זה
קורה. אם הדברים היו נעשים לפי מה שאתה היית רוצה לעשות, אני
בספק שמשהו היה נעשה פה בכלל. העניין המפחיד פה הוא שאתה די
מודע לכך, יחסית לאדם שאמור להיות בחוסר הכרה. יכול להיות
שכוחות מסוימים השתלטו לך על התת מודע וכרגע הוא עובד ישירות
מהמקום ההוא, מתעלם לחלוטין שלפחות רבע מזה צריך קודם לעבור
ביקורת במוח שלך. אל תיראה כזה מופתע ואל תיתן לזה להיראות כזה
מפתיע. ברוב המקרים אתה תקום בבוקר, או אחר הצהרים, ותגלה סתם
איזה צמר תיישים מונח לו תמים מחכה לאיזשהו עיבוד, כנראה מישהו
כבר עשה למענך את העבודה ואתה רק מסתכל בתוצאות. המוזר הוא,
שיש לך במה להסתכל...