נגני לי רוח מנגינות איין קץ,
נגני לי רוח על ימים שעברו,
נגני לי רוח על קיץ שמח בשדות גבוהים,
כשאני והוא רצים יחד ביין השיבולים,
נגני לי רוח יקרה על ימים שתופיי שמש ביערות מיסתוריים,
כשאני והוא הולכים יחד ביין העצים התמירים,
נגני לי רוח אהובה על ים כחול בראשיתו של זמן קדום,
כשאני והוא יושבים יחד ומביטים בזריחה/שקיע,
נגני לי רוח על בקרים יקרים אם קור טהור של בוקר שקט,
שבו אני והוא מיתעוררים במיטה אחת מחיכים,
נגני לי רוח על זמנים שעברו,
נגני לי רוח על זמנים שלא ישובו,
נגני לי רוח על ממלכות גדולות,
ונוכריות,
נגני לי רוח על אגדות קסומות,
שבוא הוא האביר שלי,
רכוב על סוסו הלבן,
ואת רוח יקרה שורקת באוזניו,
נגני לי רוח אהובה על כינורות מזהב,
נגני לי רוח כי אותך אוהב יותר מכל,
אך יותר מכל רוח מיסתורית נגני לי זיכרונות,
זיכרונות שמחים,
זיכרונות עצובים,
אך עדיין זיכרונות,
וליפעמים אני שואל את עצמי,
מי את רוח?,
האם רוחה שלי?,
האם רוחו שלו?,
מי את שבאת כשהוא עזב,
באת וניסית למלא את החסר,
מי את?,
האם חברה טובה את?,
או אויבת ניבזית שבאה להעכיר את ימיי,
ולהזכיר לי דברים שארצה לישכוח,
ומה  את רוצה בעצם?,
מה תפקידך במחזה ימיי?,
מה את מנסה להגיד לי?,
בשריקותיך הנלוזות,
בנגינתך המופלא,
זה לא משנה!,
כי את רוח החברה האחרונה שנישארה לי,
אז בואי אליי רוח מוזרה ונגני את חיי,
שלא היו כל כך אפורים ומשעממים,
נגני בזיכרונות,
ונגני בדימעותיי,
נחמי אחות רוח אהובה,
נחמי את עצב לילותיי,
ונחמי את דיכאון ימיי,
ולטפי אותי רוח,
כמו אותו יום על הגג,
שירקי ביין הגבעות,
ביין הרים,
ונהרות,
חצי ימים,
חצי יערות,
סובבי את כל העולם בידיך,
ותימצאי את אהובי שאבד,
ולא שב,
מיצאי נא אותו חברתי הרוח,
בידקי את שלומו,
דברי איתו רוח,
כמו שאת מדברת איתי,
ואז שובי אליי רוח,
וספרי מה הוא אמר,
ספרי אם הוא חושב אליי,
ספרי אם הוא שמח,
שפרי אם הוא עדיין אוהב אותי,
וגם אם לא חיזרי רוח,
כי עצוב פה בילעדייך,
חיזרי רוח,
וספרי לי מה ראית,
אייזה מחזות קסומים,
אייזה מראות מופלאים,
נופים,
אנשים,
ספרי לי הכל,
ואם תוכלי רוח נחמדה,
לשאת אותי איתך,
יחד,
הפכי אותי לרוח,
שאוכל לינשוב בנישמותהים של אנשים כמותך,
אינך יכולה?,
לו נורא,
ואני עדיין אוהב אותך לנצח,
חברתי/אאוהבתי/אחותי/אימי אבל יותר מכל אני עצמי,
רוח יקרה.....