|
עולמנו טענת
צר מהכיל אותה ואותך
המילים שלה
מתפשטות בלא רחם אל תוך המרחב
למילים שלך לא נותר מקום
אפילו לא במאונך
קולה הצרוד וחיוכה הצהוב
סיערו תלתלייך הלבינו שפתיים
והיה כי קלו המים
היא פסקה מענות
נאספה בדממה
כל המילים הסכורות חגו סביבך
רועשות וצבועות כלוחם אינדיאני
עד נאספת גם את בדממה
אל עולם
בו יש מקום לכולם
לשתיהן
צהוב - tsahuv |
|
|
היום נשבר לשלי,
היא באה ואמרה
לי: או שאני
מוצצת לך או
שאני הולכת לאמא
שלי חזרה.
מה אני אגיד
לכם, דילמה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.