New Stage - Go To Main Page

סי קריפ
/
שיר הרוח על המים

רוח פרצים קרה פיזרה את עשן הסיגריה, שהייתה מונחת במאפרה
הירוקה שקיבל לפני  שנה. כוס מים שקופה עמדה על השיש הלבן .
השעה הייתה כמעט אחת והרוח הקרה העבירה בעורם צמרמורת . הם
נאחזו אחד בשני והתנשקו בלהט ואולי רק לרגע אחד התאחדו
גופותיהם והיו לאחד , גוף מרוכז וחסר צורה משמעותית של אהבה .

עשן הסיגריה התפזר קלות בחדר והפך לבן ירוק אל מול מסך
הטלוויזיה הדולק .
מזה שבועיים שהם לא התראו.


מעולם לא זכר את הכל כל כך ברור.


באחת משיחות הטלפון הראשונות היא אמרה לו  , " איש חכם אמר
פעם : אהבה תנצח את המרחק " . הוא תמיד כל כך רצה להאמין .
השיש הלבן הבהיק מהשתקפות אור הירח שהציץ מבעד לחלון הפתוח ,
גל רעד קל עבר בכוס המים השקופה שהייתה מונחת עליו . גופם החם
עמד עירום במחצה אל מול רוח הפרצים הקרה . לשונותיהם החלו
מתלפפות זו בזו מפחדות לנתק מגע אפילו לרגע הקטן ביותר, מפחדות
להתגעגע שוב . חולצת חאקי צבאית הייתה זרוקה על הפוף השחור ,
מחוסרת רוח חיים .


מעולם הוא לא הצליח לשחזר כך במוחו את נשיקתם הראשונה .


וילון החרוזים ניגן למגע הרוח . הסיגריה דעכה ונמוגה בתוך
המאפרה הירוקה שהייתה מונחת על שולחן העץ . כאשר ניתקו
לשונותיהם לחש על אוזנה , " נו , האהבה ניצחה ? " . הבל פיו
החם ריגש אותה ועינה התלכלכו . היא חייכה לעצמה , היא ידעה
שהוא לא יכול לראות את חיוכה . הוא הרגיש בו.


ליבו הגביר את קצב פעימותיו , הוא ממש מתגעגע .


השמיים היו צלולים והם יצאו חבוקים , עטופים בשמיכת פוך הכחולה
הרכה . היא חיבקה אותו בחום ואמרה לו שהיא אוהבת אותו . קולה
הצלול ריגש אותו , פעימות ליבו ריגשו אותה.  על המדרכה מחוץ
לחדרו הייתה עדיין שלולית מהגשם של אתמול , והרוח שיחק בה
להנאתו . הם ישבו מחובקים על שפת המדרכה , עטופים שמיכת פוך
כחולה . הוא נשבה אחרי יופייה , היא נשבתה אחריו . עגלי זיעה
התנוססו על מצחו ככתר , גם על שלה .


הם לא התראו כבר שבועיים . שבוע שעבר נאלץ להישאר בבסיס . הוא
התגעגע נורא .


היא לגמה מכוס המים השקופים עד תום וחייכה .הוא חייך . השיש
הלבן הבהיק מאור הירח.
השעה הייתה כבר כמעט שלוש ולצד החולצה הצבאית חסרת החיים ותוכן
, נשכבו ,זה לצד זה . הוא החל מנשק את לחיה . היא הכל , הוא
חשב . הוא הכל , היא חשבה .


הוא התרגש מהעובדה שהוא הולך לפגוש אותה . סוף סוף , אחרי כל
כך הרבה זמן, אהבת חייו .

זריחה וורודה עקשנית קרעה את הכחול הכהה של שמיי הלילה המדהים.
קרן אור ראשונה ומלאת מרץ החלה מדגדגת את פניהם . נשיקה ארוכה
וחמה העירה אותו . ליטוף עדין ואוהב העיר אותה. החולצה הצבאית
התמלאה חיים . כוס מים ריקה  עמדה על השיש הלבן קרני אור
ראשונות נגעו בה. רוח קלה ליטפה אותם והם נפרדו לשלום . שמיכת
הפוך הכחולה נותרה מיותמת על רצפת החדר .
שלולית המים החלה מתייבשת למגע רוח בוקר חמימה.



ליבו החל מתהפך בקרבו כאשר דלת האוטובוס נפתחה . עוד מעט הם
יהיו שוב ביחד . האהבה תנצח . זה כבר שלוש וחצי שעות שהוא יושב
באוטובוס אגד ונזכר בה. רוח עזה החלה נושבת . הוא מעולם לא זכר
כל כך ברור את הנשיקה הראשונה שלהם . זיכרון זה תקף אותו
געגועים עזים אליה . הם לא התראו כבר שבועיים . אבני הכביש
הבריקו בשמש . ליבו דפק בחוזקה . נעלי המגנום הצבאיות החלו
צועדות על הקרקע הרטובה.  הרוח פתחה את מעיל הדובון הצבאי
כאילו היה גלימה .
הוא הופתע לראות אוטובוס משתולל פורץ  לטרמפיאדה .



כוס המים השקופה התנפצה במפגשה עם מרצפות המטבח. וילון החרוזים
שתק.


הרוח החזקה פסקה. מוניטור ליבו דמם .



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/3/01 16:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סי קריפ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה