[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיגלית כהן
/
למה דווקא אני?

זה היה פעם,נראה לי לפני איזה 50 שנה,עוד הייתה לי סבתא אז,
עוד הייתה לי משפחה.
אבל החיים עברו, אירועים קרו, ונשארתי לבד בעולם, חלוש ותשוש.
הייתי ממש שחיף, לא נראה לי שהיה לי בכלל שומן,רק עצמות שמכסה
אותם עור, הייתי ממש מקל של מטאטא ואולי אפילו יותר דק מזה.
אני עדיין תוהה, איך שרדתי, איך חייתי,הרי הייתי כ"כ רזה,
הייתי כ"כ רוח רפאים?
אני עדיין לא בטוח שהייתי משהו.
ולמה דווקא אני? למה אני נבחרתי לחיות?
ותאמינו לי אני באמת ובתמים מאמין בגורל בכל ליבי, ולכן אני לא
מבין, למה דווקא אני?
הרי אבא שלי הוא היה מדען, הוא יכל לתרום הרבה לעולם, ואחותי
הייתה פרופסורית לגיאוגרפיה, אבל בגטו זה ממש לא עזר לה, זה לא
עזר לה גם ברכבת וזה לא עזר לה גם בתאי גזים.
אני לא מבין? ומה אני עכשיו? אני, סבא לנכדים...
אז מה? גם הם עוד מעט לא יהיו.
כמו ההורים שלי, כמו משפחתי, הם ימותו באיזה פיגוע, באיזה
התנכלות, במשהו...
לדעתי אין הבדל, הצורה היא לא העיקר, העיקר הוא שהם ימותו,
העיקר הוא שהם כבר לא יהיו איתי.
ואז, אני אשאל עוד פעם: למה דווקא אני נשארתי בחיים?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תעזוב לי את
הזנב


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/8/02 18:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיגלית כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה