לפני שבוע הרגשתי שאני חייבת להתפרק לשחרר את כל הלחצים
והאנרגיות השליליות שאני טובעת בהן וידעתי מה יהיה הפתרון ידיד
של מיה, ערן "המומחה בחיים טובים" (כך נהגתי לקרוא לו)אז ככה
באותו יום חמישי יצאנו אני מיה וערן בדרך הוא לא הפסיק לשאול
"את בטוחה,את בטוחה" ואני רק רוצה לדחוף כבר את האקסטזי לגוף
ולעוף לעולם אחר ואכן כך קרה...בהתחלה הלכתי הצידה ברחתי ממיה
וערן כי פתאום צף בי הפחד שהם יראו אותי אחרת או בעצם אני
אותם,בהתחלה רק מתח היה בגופי ויותר מדי מחשבות ואז לאט לאט
בחמימות מטורפת שכזו זה בא אלי הרגשתי מאושרת הרגשתי מיוחדת
הרגשתי לא אני ואז ערן מצא אותי הוא היה כל כך מודאג ואני
הייתי כל כך מאושרת , חיבקתי אותו חזק חזק עצמתי עיניים
והרגשתי בגן עדן פתאום עמדנו קרובים וכל התפאורה מסביב התחלפה
ונשארנו רק אני והוא ,העיינים הצטלבו ונהיינו מחוברים ליטפתי
לו את הפנים הוא רק הביט בי, תפסתי את הסנטר שלו ונישקתי אותו
מעולם לא חוויתי כזאת נשיקה , השפתיים הלשון הטעם הכל התערבב
ריחפתי חייכתי רציתי לעמוד גבוה ולצעוק לכול האנשים במסיבה
שאני אבל הוא תפס בידי ומשך אותי מהרחבה והכל רץ מהר מהר
האנשים הפרצופים המוסיקה...עלינו במדרגות במועדון לתוך חדר
חשוך אפוף עשן וספות מגרות הוא משך אותי אליו הושיב אותי על
רגליו פיסק את רגלי הידיים שלו רצו עלי ולא ידעתי אם אני נהנת
או סובלת רגע אחד הרגשתי מסובבת ומגורה אבל פתאום הכל רץ ולא
ידעתי מה אני עושה ולמה? ניסיתי איכשהו שיפסיק אבל זה לא הלך
והוא רק המשיך והמשיך האצבעות שלו כבר היו בתוכי והשפתיים שלו
נשקו את חזי ,זה כבר לא היה כיף,כבר לא הייתי מאושרת,וערן כבר
ממש לא היה מלאך...ובעודי מנסה שיוריד את הידיים ויעזוב את
הגוף המלוכלך שלי ראיתי את מיה מסתכלת לא זזה ואני הדפתי אותו
ורצתי אליה היא רק מלטפת לי את השיער ואומרת לי "מה את לחוצה,
הנה,הצלחת גנבת לי אותו" ומסתובבת אני שלא ידעה אפילו שמיה
מעוניינת מרגישה ספק מנוצלת ספק מנצלת ורוצה רק לברוח...בבוקר
כבר מיה לא רצתה לדבר איתי וערן לא הפסיק להתקשר ולמה נכנסתי
לזה בכלל אני שואלת. רציתי לעוף לעולם אחר ובעצם עפתי לעולם
מזויף ולא מושלם כמו שחשבתי , אפילו רחוק מזה