הימים מתקצרים, ילדה.
השמש השוקעת
מזדחלת כל ערב
מעט דרומה יותר
מאחורי העצים
גם כאן
בערבות הצפון,
ארגיש איך הקיץ
הולך ונוזל
במורד השביל
מעט לפני, ארנבת
משטחת אוזניה מול הרוח
מתחצפת לחורף, לגשם
ומיתריי, מיתרייך
רחוקים כל כך
מאצבעותיי הקפואות.
המסע על כתפיי
המקל
עוד רגע אחכה
לשירת פעמונים.
אלט נה לריג-מור, סקוטלנד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.