יש לי מראה, מן מראה שלא נשברת .
אם אני עוברת בה, אני רואה את החיים אחרת.
אני נוגעת בה, וניהיה רטט בידי .
אני נכנסת לתוכה, או שהיא לתוכי .
בצד השני עוברות לפני -
חברותיי מורותיי, אך הן שונות למדיי.
כל מה שרגיל, כל עובדה ראלית -
בצד השני הוא הפוך טוטאלית.
אני ממשיכה בדרכי אל הצד השני,
ועובר לפני אהוב ליבי.
הוא שונה, לא טבעי, פתאום כזה רגוע,
למה בצד שלי הוא לא כזה, קבוע.
ממשיכה אני בדרכי, מתגלה עברי ועתידי.
אבל למה לעזזל אני לא מוצאת אותי ?!
מסתבר ש "אני" זה דבר רציני,
שום מראה לא תראה דבר שאצתרך לגלות בעצמי.
מי אני? מה אני? איך אני? ומדוע?
זה .. תמיד יהיה לי-
דבר בלתי ידוע.