תחילת הלימודים, כיתה ה', בדיוק עברתי בית ספר. הגעתי למקום
חדש, אך לא הייתי לבד, הייתי מוקפת בחברות.
המורה נכנסה לכיתה והחלה להרצות לנו על כך שזה בית ספר חדש
ואנחנו הילדים הגדולים ביותר בבית ספר ושעלינו טיפול רוב
האחריות

הכרנו כולם את כולם, מהר מאוד ניהיו קבוצות: בנים מקובלים,
בנים מבודדים והבנים האלה שאליהם לא מתיחסים וכך גם הבנות
מקובלות מבודדות ולא מיוחסות.

ואני הילדה התמימה שהגיעה ממקום בו היתה ממש לא חשובה הייתי
אהודה על כל הבנים הייתי מלכת הכיתה.
בנות בי קינאו על כך שהוא היה שלי ולא שלהם ונצמדו להנהגתי כי
רצו להיות קרובות אליו חשבתי שהיו לי הרבה חברות אך לא ידעתי
שהן דו פרצופיות


ראיתי אותו ומיד נדלקתי, ידעתי שהוא יהיה שלי הייתי חייבת
להיות שלו ושלא תבינו לא נכון אני ממש לא הילדה שתציע חברות
אני לא הילדה שיודעת לענות אני לא הילדה המקובלת בסך הכל
התגשמה לי משאלה עברו ימים עברו שבועות הזמנתי אלי מספר בנות
היה מונדיאל והוא הפסיד את הגול ובסוף אם כל הכעס הסכים להיות
חבר שלי
היינו ביחד מלך ומלכת הכיתה כולם סבבו אותנו ורצו להיות
בחברתנו ומי שהצליח לעבור את החומה הקשה של אהבתנו נכנס עמוק
לליבנו וכל מי שאני מכירה שעשה זאת תקע לי סכין בגב והיום אני
לא סומכת על אף אחד

בכל מקרה זאת היתה שנה קשה הייתי איתו נפרדנו ואז היא חברתי
הטובה להיות שלו הפכה
גירשתי אותה גרמתי לו בחזרה אלי לזחול ומיד גיליתי שהוא חושב
עוד עליה ושואל אותה מדוע להצעתו הראשונה אינה הסכימה
התעצבנתי נורא שאלתי אותו "מה קרה לך?"
עכשיו אתה איתי וחלום עליה הוא התחנף ושלח מתנות חברים
מתחננים וגם פרחים שאהיה שוב שלו

בסוף חזרנו ונפרדתי ממנו במסיבה האחרונה גרמתי לו לבכות הרסתי
נורא
בכיתה ו' באמצע השנה אחרי שלא דיברנו שאנינו נורא הלכתי אליו
והצעתי חברות והוא הסכים למלכת הכיתה נפרדנו ידידים
אך זה לא נמשך כל כך הרבה רבנו בחופש מי יודע על מה אך הכעס
ביננו עוד בסביבה ועכשיו איני יודעת כיצד אליו לפנות  במיוחד
כשאני בחטיבה ממנו רחוקה אותו לא רואה ועכשיו כשאין לי שום
חברה כולם בי נוקמות אני שוב לא מקובלת המשאלה התגשמה והשאירה
אותי שוב לבד מיותרת...