אני נאבדת בתוך עיניים חומות
שם משתקפת אני, מבולבלת
הוא מעניק בי המון ביטחון, של מישהו מנוסה
חושבת לעצמי איזה מספר אני מבין כל אלה שהיו לפני
הוא מחייך, לוחש מילים מתוקות
משפטי התחלה שחוקים שעדיין מביאים חיוך כששומעים אותם.
אני צוחקת והוא מביט בשפתיי
אני יכולה להרגיש מה עובר עכשיו בראשו
קשה לי להחליט, האם כדאי
הוא אומר שאם זה הגיל הוא יקום וילך
ואני ממהרת לעצור בו, יודעת שאחר כך אוכל את עצמי על כך
הוא מחייך מרוצה, ממשיך במשחק הפיתויים שלו
מקודם הוא נראה יותר מושך, עכשיו הוא הפך למשחק
כועסת על עצמי שאני נהנת מזה, לראות אותו מתחבט בינו לבין עצמו
מה תהיה תשובתי
"אני לא בטוחה שאני רוצה" אני ממלמת
והוא עונה לי מאיפה לי לדעת מה הוא רוצה
הוא נותן לי נשיקה רכה על הלחי
נשארתי בלי מילים, לא יודעת מה אני רוצה
הוא ממשיך בשלו, עם הביטחון שהוא מפזר לכל עבר
מנצלת את הרגע
חושך, חול וים מתערבבים בנשיקה אחת שלא נגמרת
הוא הולך
לוקח מספר טלפון
יודעת שהוא לא יתקשר
ומתרחק לו לאט לאט עד שרואים נקודה קטנה במרחק
וגם הנקודה בסופו של דבר נעלמת.
נשארתי לבדי, מתיישבת על החול, מביטה בים
מחייכת.